הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית

יחיד ומיוחד היה יחסו של הרבי מלובאוויטש זצ"ל לאנציקלופדיה התלמודית.

כך תאר יחס מיוחד זה הרב יהושע הוטנר ז"ל מנכ"ל האנצ"ת בראיון לבטאון 'כפר חב"ד':

"העידוד וההזדהות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בדרך האנציקלופדיה היא מופלאה, מסורה ודגולה בצורה נדירה. אינני מכיר עוד אחד מגדולי הדור שיהיה כל כך דבוק גם במפעל האנציקלופדיה וגם ברעיון האנציקלופדיה ... הרבי שליט"א גם דוגל מאד בשיטה הזאת. "השיטה של השיטתיות". זכינו לקבל ממנו עידוד רב כבר מהימים הראשונים שעלה על כס הנשיאות. אני חייב לומר שאחרי כל כרך שהופיע היה הרבי שליט"א שולח לנו מכתבי הערצה והוקרה, קודם כל להרב זווין זצ"ל וכן לי" (מתוך ראיון לבטאון כפר חב"ד).

במשך כל שנות נשיאותו הרבי שיבח את המפעל, עודד את מנהלו הרב הוטנר והעורך הראשי הרה"ג הרש"י זוין זצ"ל, ואף סייע להשגת תקציב ותרומות. בנוסף השיא הרבי עצות לייעולה ושיפורה של האנצ"ת, העיר הערות תוכן ולעיתים אף 'נזף' בהנהלה ובעורכים על קצב הוצאת הכרכים. ידוע ומפורסם שהרבי זצ"ל למד ועיין באנצ"ת והפנה אליה בשיחותיו ושיעוריו המודפסים מאות פעמים.

הגרש"י זוין זצ"ל בהתועדות חג הגאולה בכפר חב"ד

הגרש"י זוין זצ"ל בהתועדות בכפר חב"ד

הגרש"י זוין זצ"ל בהתועדות חסידית.  בהשתתפות הרה"ח שנ"ז גורליק זצ"ל, הרה"ח שאול דב זיסלין זצ"ל ואחרים

יחיד ומיוחד היה יחסו של הרבי מלובאוויטש זצ"ל לאנציקלופדיה התלמודית.

כך תאר יחס מיוחד זה הרב יהושע הוטנר ז"ל מנכ"ל האנצ"ת בראיון לבטאון 'כפר חב"ד':

"העידוד וההזדהות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בדרך האנציקלופדיה היא מופלאה, מסורה ודגולה בצורה נדירה. אינני מכיר עוד אחד מגדולי הדור שיהיה כל כך דבוק גם במפעל האנציקלופדיה וגם ברעיון האנציקלופדיה ... הרבי שליט"א גם דוגל מאד בשיטה הזאת. "השיטה של השיטתיות". זכינו לקבל ממנו עידוד רב כבר מהימים הראשונים שעלה על כס הנשיאות. אני חייב לומר שאחרי כל כרך שהופיע היה הרבי שליט"א שולח לנו מכתבי הערצה והוקרה, קודם כל להרב זווין זצ"ל וכן לי" (מתוך ראיון לבטאון כפר חב"ד).

במשך כל שנות נשיאותו הרבי שיבח את המפעל, עודד את מנהלו הרב הוטנר והעורך הראשי הרה"ג הרש"י זוין זצ"ל, ואף סייע להשגת תקציב ותרומות. בנוסף השיא הרבי עצות לייעולה ושיפורה של האנצ"ת, העיר הערות תוכן ולעיתים אף 'נזף' בהנהלה ובעורכים על קצב הוצאת הכרכים. ידוע ומפורסם שהרבי זצ"ל למד ועיין באנצ"ת והפנה אליה בשיחותיו ושיעוריו המודפסים מאות פעמים.

 

דברי שבח והערכה

"בנועם קבלתי כרך ג' של אנציקלופדי' תלמודית... אף שלא הי' הזמן גרמא לעיין בו בעיון הדרוש, אבל בכל זה בדפדפי בו, הנה גם בסקירה ראשונה ניכרת בו עבודה כבירה ומחקר רב בכל הספרות התלמודית, ראשונים ואחרונים ואחרוני אחרונים, וניכר בם כח הפועל בנפעל בסדר הטוב וצחות הלשון. בלי ספק אשר ספר רב ערך זה יביא תועלת מרובה, ובפרט בתקופתנו אנו, אשר בעוה"ר אוצרות התורה סתומים לכמה וכמה מבני עמינו, ורבים אין שעתם פנוי' להתעמק במקורות וכו', הנה תפקיד חשוב ממלא ספר מסודר כזה, אשר בקל ימצאו בו תמצית המבוקש והמקורות מצוינים בו לכל הרוצה להתעמק בהם, נוסף על זה שהוא אוצר בלום בעד לומדי תורה והעוסקים בה, (אגר"ק א'תקס"ה)

"זה עתה נתקבל כרך ט"ז מהאנציקלופדיה התלמודית, ובלשון הידוע נתמלא הבית אורה. ועל פי דרשת חכמינו ז"ל ליהודים היתה אורה, אורה זו תורה ... ות"ח במיוחד על ההקדם לשלחו, ומגלגלין זכות ליום זכאי שנתקבל בסמיכות ליב יג תמוז, ימי הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, כידוע לכת"ר פרשת המאסר והגאולה בקשר עם עסקנותו במסירות נפש ממש וכו'. ושייכות מיוחדת בשני הענינים, שהרי יוזם האנציקלופדי' ועורכה עד יומו האחרון בעלמא דין, הגרש"י זוין ז"ל, הי' מעוזריו ומזכירו וכו' בתנאים ההם דמדינה קשה ומלכות קשה וכו' (אגר"ק י"א תמוז התש"מ)

בחודש שבו מרבים בשמחה ובמיוחד בשמח"ת (אורה זו תורה) מאשר בשמחה רבה קבלת כרך העשרים (ומובא בסה"ק – בגימט' כתר). ויקוים בכת"ר פס"ד רז"ל מי שיש לו כו' רוצה כפליים וע"פ הסדר דע"ע יתר מכפל כיון דע"ע קודם סיום אות ט' (אין טוב אלא תורה) ובפרט שבתורה – רצון דבנ"י יותר מבממון להבדיל. ועוד ועיקר: בתורה – כל הוספה בה מוסיפה חב"ד גם בהקודם. ובפרט "כרך" דכולה בי' וכו' וכו' ובכ"ז מתוך אורה זו תורה ומתוך תורה והוראה (הלכה) (אגר"ק משושן פורים תשנ"א).

 

הצעות לשיפורים

איכות הנייר – "כיון שאנציקלופדיה בכלל ותלמודית בפרט, תפקידה להיות ספר שמושי... הרי מוכרח שהנייר עליו נדפסת האנציקלופדיה, צריך להיות חזק ביותר, ואינו מקבל כתמים כל כך, מה שאין כן באנציקלופדיה זו" (אגר"ק א'תשסח)

הוספת ציורים תרשימים ומפות – "אם היו נתווספים בהאנציקלופדיה ציורים תרשימים ומפות, היה זה מביא בהירות בכמה ענינים. ונוסף על זה, לא היה מכאיב, על דרך האמור ב"לכה דודי", שהספרים דלעומת זה על תלם בנוים וספרי הקודש וכו' (שם)

הדפסת הטיוטות של הערכים – "מוכרחני לחזור בקשתי והצעתי, בכל לשונות של בקשה, להדפיס את הכרטיסי' (=טיוטות) של האנציקלופדי' התלמודית בהקדם הכי גדול. ובדידי הוה עובדא, ולא רק בעבר אלא בהווה, ובודאי גם בעתיד, שרואני החיסרון בפועל, כוונתי חיסרון בלימוד התורה, אשר קרוב לודאי אילו היתה הכרטיסי' מן המוכן אפשר הי' למלא החסרון עכ"פ במידה חשובה. ואם הדברים אמורים בנוגע אלי, שיש לי ב"ה כו"כ ספרים וגם ספרי  מפתחות וכו', על אחת כמה וכמה בנוגע לכל לומדי תורה שאין להם אפשרות זו" (אגר"ק מח"י תמוז התשל"ט)

הוספת ביבליוגרפיה – "כדרכי, ארשה לי להוסיף הערה בנוגע להאנציקלופדיה, אשר מכבר עלתה בדעתי ונתחזקה... אשר כדאי להוסיף לביאור הערכים שמות הספרים המבארים עניני הערך במיוחד ובפרטיות וכו' ורגיל הוא בכמה אנציקלופדיות להוסיף בסוף הערכים... מה שנקרא עתה בשם "ביבליוגרפיה" (אגר"ק י'יג).

 

תוכחה מגולה

"הרי כאן המקום להזכיר עוד הפעם ועוד הפעם בכל לשון של בקשה וכו' על דבר ההוצאה לאור של הכרכים הבאים בזריזות הכי גדולה, ובנוסח הידוע 'יפה שעה אחת קודם', אשר כאמור נוגע הדבר לכל הכרכים אשר כבר הופיעו וכו' וכו'" (אגר"ק י'יג)

"ומענין הנ"ל  - הכרך הבא עלינו לטובה דהאנציקלופדיה התלמודית מתי. והרי רבים צריכים לו וכו' וכו'" (אגר"ק ט'ז)

 

לימוד הערך 'בית המקדש' בימי בין המצרים 

מספר הרב י. הוטנר "בקיץ תשל"ח, עורר הרבי באופן מיוחד על לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים, ובעיקר בתשעת הימים. בראש חודש מנחם אב (היה זה ביום ראשון בבוקר) מתקשר אלי מזכירו של הרבי, הרב גרונר ואומר לי: "הרבי מבקש את רשותכם לצלם את הערך 'בית-המקדש' מתוך האנציקלופדיה התלמודית, כדי שילמדוהו בכל רחבי העולם בתשעת הימים. מובן שהסכמתי מיד לבקשת הרבי. וכבר למחרת, ביום שני בערב, נדפסו גם בניו יורק וגם בכפר חב"ד עשרות אלפי עותקים של צילומים מהאנציקלופדיה" (מתוך ראיון לבטאון כפר חב"ד)

 

הערות תוכן

לא פעם העיר הרבי הערות תוכן על ערכי האנציקלופדיה, ושלחם לגרש"י זוין זצ"ל.

"באנציקלופדיה מערכת אליהו מובא זה כמוסכם (שאליהו יתגלה לפני ביאת המשיח) ולפענ"ד פוסק הרמב"ם הפכו (ולכן גם ספק נזירות אין בזה) ויסודו משנה דעדויות (דמעתיקה בהלכות מלכים שם)" (אגר"ק ט'תז)

"כדרכי - בנוגע להשלמות להאנציקלופדיה - ערך הדור מצוה- דמדהביא אדמו"ר הזקן (סימן כ,ד סעיף ג', סימן תרנ"א סעיף ב') הכתוב (זה א-לי ואנוהו) משמע דסבירא ליה שהוא מן התורה. כן מעתיק גם כן טלית. וראה מאסף לכל המחנות שם. ושם נתבאר" (אגר"ק ט'תמ))

 

סיוע בהפצה  ובגיוס משאבים

הרבי זצ"ל לא הסתפק בעידוד רוחני, וסייע גם בהפצה ומכירה של הכרכים:

"ביקר אצלי לפני ימים אחדים מר בר לב שיח' ומסר לי הכרך השלישי של האנציקלופדיה התלמודית ובקשני אם אפשר לי לסייע בהפצת ומכירת האנציקלופדיה. ואחרי השקלא וטריא בזה נתתי לו מכתב בצורת מענה לכהדר"ג שיחי' על תשורתו, אשר העתקתו מוסגרת פה, ותקוותי אשר יביא לו התועלת הנרצה. מובן אשר נוסף על זה אשתדל ככל האפשר לסייע לו" (אגר"ק א'תקסו)

בנוסף השתדל הרבי לסייע לאנצ"ת לא פעם לקבל תקציב מקרנות מתאימות.וכך סיפר כתב לגרש"י זוין על מאמציו אלו:

זה עתה נתקבלה ידיעה שישיבת קרן הצלה תהיה ביום שני הבא עלינו לטובה, ובקשתי להבריק על דב רזה לכת"ר ובאמצעותו גם להרב הוטנער שיחי' -שבודאי עומד בקשר עמם, למען תהיה שהות בידם לזרז את הנ"ל בהנוגע לתמיכה להאנציקלופדיה, כיון שבשנה זו מאימים עליהם שיתנו להם פחות הרבה מאשתקד, ובמילא מוכרח בזה מאמץ מיוחד. וכולי האי ואולי" (אגר"ק מב'  תמוז תשט"ו)

במכתב נוסף  לגרש"י זוין כותב הרבי:

"מה שכתב אודות אנציקלופדיה התלמודית, ידוע יחסי למפעל זה, ובמילא אעשה באופן המתאים באם יודרש זה שכותב כת"ר. אבל עלי לכפול עוד הפעם, אשר בדברי לפני כמה וכמה חודשים עם באי כח הקליימס קונפרץ (ועדת השילומין והפיצוים) הבעתי תמיהתי על שאין מרבים בסיוע להדפסת האנציקלופדיא,וענוני שאדרבא ואדרבא, והלואי והיתה ההוצאה לאור זריזה יותר..." (כ"ב טבת תש"כ)

 

הסתייעות והסתמכות על האנציקלופדיה התלמודית

פעמים רבות הרבי זצ"ל או עורכי כתביו הפנו לאנציקלופדיה התלמודית, והיו מספר פעמים שהרבי אף העיר על הנכתב באנציקלופדיה התלמודית.

האנציקלופדיה התלמודית מוזכרת בהערות לליקוטי שיחות 395 פעמים ב 37 כרכים שונים. 102 פעמים ב26 כרכים של אגרות קודש. 713 אזכורים שונים ב 114 כרכי תורת מנחם. ו 56 אזכורים בחמשת כרכי שערי הלכה ומנהג. היו מספר פעמים שהרבי לא רק הפנה לערכי האנצ"ת, אלא גם העיר עליהם. כל אלה מראים את החשיבות הרבה  שהרבי יחס לאנציקלופדיה התלמודית ואת השימוש התדיר שעשה בה כפי שניתן לראות גם מהתמונה הנדירה של הרבי בחדר לימודו, שבה ניתן להבחין בכרכי האנציקלופדיה התלמודית הנמצאים בכוננית הספרים הסמוכה לעמוד הלימוד של הרבי זצ"ל.

חסידי חב"ד במערכת האנציקלופדיה התלמודית

נוסף על העורך הראשי הראשון הגרש"י זוין זצ"ל. עבדו במשך השנים כמה מחשובי חסידי חב"ד במערכת האנציקלופדיה התלמודית:

הרב אלתר הילביץ זצ"ל - נולד ברוסיה בשנת תרס"ו. למד בישיבת לובביץ' ובמינסק, ובאוניברסיטה שם למד מדעי המזרח. עלה ארצה בשנת תרצ"ו, ולימד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. בשנים תש"ד-תשי"ג שימש כמזכירה של מערכת האנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ד. בשנים תשי"א-תשל"ה עמד בראש מערכת החינוך היהודי בדרום אפריקה. מספריו: "ללשונות הרמב"ם" ו"חקרי זמנים". נפטר באלול תשנ"ד.

הרב שמואל אלעזר הלפרין זצ"ל - נולד בירושלים בשנת תרצ"ג. חתנו של הרב שמואל אהרן שזורי (וובר) מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל. למד בישיבות חיי עולם בירושלים, סלובודקה בבני ברק ותורת אמת בירושלים. בשנים תשכ"ז-תשל"ז שימש כראש ישיבת תורת אמת, ומשנת תשל"ו כרבה של שכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על חסידי חב"ד, וכדור שביעי לבעל התניא ייסד את איגוד צאצאי רבנו הזקן, ערך את "ספר הצאצאים" וחיבר ספרים נוספים בענייניה של חסידות זו. השתתף בביקורת של ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים יב-טז. נפטר בי"ג באדר תשס"ט.

הרב חנניה יוסף אייזנבך שליט"א - נולד בשכונת בית ישראל בירושלים, לשמעון בנציון וחנה רעכיל אייזנבך. למד בישיבת פוניבז' בישיבת תורת אמת ומשנת תשכ"ה - בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק. בשנת תשכ"ט נשא את ברכה עלקא בת הרב אהרן ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם.

שימש כראש ישיבת תומכי תמימים בקריית גת משנת תשכ"ח,  כראש ישיבת תומכי תמימים בבני ברק מתשנ"ה וכראש כולל "בית מדרש הגבוה" בירושלים, מתשל"ח. זכה בשנת תשמ"א בפרס קרן עמק הלכה ע"ש הרב בוימל, על בירורי הלכות אונאה.

השתתף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית החל משנת תשל"ז. בשנת תש"נ ייסד, עם הרב שלום דב ליפשיץ, את מכון "הלכתא בטעמא", לעידוד כתיבת יצירות תורניות על שולחן ערוך הרב. הארגון מנוהל היום בידי חתנו. משמש כחבר הנהלת העיתון כפר חב"ד שם כתב באופן קבוע טורים תחת שמות עט שונים.

בשנת תשע"א היה ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל שעל ידי מרכז רבני אירופה. משנת תשע"ב הוא ראש כולל ורב בקהילת "אהל יוסף משה" חב"ד בבואנוס איירס.