top of page
תמונת הסופר/תהפרשה בהלכה

פרשת אמור


וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.

(כג מ)

האתרוג

האם אתרוג מורכב פסול לגמרי?

האם אפשר לסמוך על סימנים לזהות אתרוג שאינו מורכב?

על פי הערך: אתרוג, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך ב


מהותו. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, זהו אתרוג (תורת כהנים ויקרא כג מ; סוכה לה א; רמב"ם לולב פ"ז ה"ב). ובכמה לימודים דרשו חכמים שהוא אתרוג: בתורת כהנים (שם) ובגמרא (שם) דרשו "פרי עץ", שטעם פריו ועצו שוה, ובירושלמי (סוכה פ"ג ה"ה) דרשו: עץ שפריו הדר ועצו הדר, ושם ושם דרשו: דבר הדר באילנו משנה לשנה, ועוד אופנים. וכתבו הרמב"ם (בהקדמה לפירוש המשנה זרעים) והריטב"א (סוכה לה א) והמאירי (סוכה שם) שמעולם לא נסתפקו מהו

הדר עד שהוצרכו ללמוד מדרשות אלו, אלא שכך אנו מקובלים מפי השמועה ממשה רבנו שזהו אתרוג, אבל רצו למצוא רמז בכתוב לפירוש המקובל. והרמב"ן (על התורה כאן) והריטב"א (סוכה שם) כתבו שזהו שמו בעצם של האתרוג, שבארמית נקרא אתרוג ובלשון הקודש הדר, כי פירוש אתרוג - חמדה, ותרגום "ונחמד למראה": דמרגג למחזי (אונקלוס בראשית ב ט), והדרשות הן אסמכתות שעשו רבותינו לקבלתם. ואבן עזרא כאן כתב: והאמת שאין פרי עץ יותר הדר ממנו.

מורכב. אתרוג המורכב, בין שהרכיב ענף של אתרוג לתוך עץ לימון וכיוצא, ובין שהרכיב ענף של לימון וכיוצא לתוך אילן של אתרוג, נחלקו בו הפוסקים האחרונים; רוב הפוסקים פוסלים מצד כמה טעמים:

א. בשו"ת מהר"ם אלשיך (סי' קי), בשו"ת הרמ"א (סי' קיז), בתשובת הסמ"ע (בשו"ת הב"ח סי' קלה) ובמגן אברהם (תרמח ס"ק כג) פסלו משום שהפרי הגדל בענף אתרוג שהורכב בעץ לימון אינו אתרוג אלא לימון, כדרך שאמרו בהרכבת "ילדה" ב"זקנה" - שבטלה ילדה בזקנה (עי' סוטה מג ב), וכל שכן כשהרכיב לימון באתרוג.

ב. והוסיפו מהר"ם אלשיך (שם) והרמ"א (שם) והשבות יעקב (שו"ת סי' לו) שאפילו אם לא נתבטל האתרוג בלימון, הרי הם כשני מינים המעורבים זה בזה, ויש כאן אתרוג ולימון, ופסול, שאתרוג אמרה תורה, ולא מקצת אתרוג ומקצת מין אחר.

ג. ועוד כתב מהר"ם אלשיך (שם) שחלק הלימון שבתוך האתרוג גורע משיעורו. ואם כל האתרוג אינו אלא כביצה - שהוא השיעור המינימלי של אתרוג - הרי בלי חלק הלימון הוא פחות מכביצה.

ד. מהר"ם אלשיך, שבות יעקב והט"ז (סי' תרמט ס"ק ג) כתבו עוד שהרי זה כאתרוג חסר; שאם נגרע חלק הלימון, חסר משלמותו של האתרוג.

ה. והלבוש (סי' תרמח) פסל משום שנעשתה בו עבירה, שהרי אסור להרכיב אילנות מין בשאינו מינו; ואפילו אם הורכב על ידי נכרי, אף בני נח אסורים בהרכבה.

ויש מצדדים להכשיר ואומרים, שמכיון שיש למורכב הסימנים שנאמרו בגמרא: פרי עץ הדר, הדר באילנו משנה לשנה, ושאר הסימנים שהובאו למעלה, הרי זה אתרוג. ועל טענות הפוסלים השיבו בדרכים שונות:

· ביטול ילדה בזקנה בהרכבה נאמר רק לענין איסור, אבל לא שהפרי עצמו נשתנה;

· במקצת אתרוג יש להכשיר כדרך שאמרו: "שה", אפילו מקצת שה;

· אינו בכלל חסר, שאין כאן חלק מסויים שהוא לימון, אלא שכל הפרי מקבל קצת שינוי על ידי ההרכבה;

· נעבדה בו עבירה אינו פוסל אלא בקרבן ולא במצוה; ועוד, שבן נח אינו מוזהר על ההרכבה (עי' ש"ך יורה דעה רצז); ועוד, שלימון ואתרוג הם כמין במינו לענין כלאים.

(עי' על כל זה בשו"ת הב"ח סי' קלו, ובט"ז סי' תרמט ס"ק ג, ובשו"ת חתם סופר או"ח סי' קפג, ובשו"ת השיב משה סי' ב, ובשו"ת צמח צדק החדש או"ח סי' סד, ועוד. ועי' עוד על אתרוגים מורכבים בארוכה בשו"ת בית אפרים או"ח סי' נו ובספר עץ הדר לראי"ה קוק ובהגהות מהרש"ם לארחות חיים סי' תרמח ס"ק לא).

סימנים. האחרונים נתנו סימנים להבחין בין אתרוג בלתי מורכב לאתרוג מורכב ושאר מינים, כגון לימון וכיוצא:

א. בשו"ת הרמ"א (סי' קכו בשם הר"י פדווא) והמגן אברהם (סוף סי' תרמח) כתבו שהאתרוג יש לו בליטות קטנות בכל גופו, ואינו חלק;

ב. ושהעוקץ של האתרוג, שבו הוא תלוי באילן, הוא שקוע ואינו בולט;

ג. ושהקליפה של האתרוג רחבה ועבה והתוך קצר, ואין בו מיץ הרבה וכמעט יבש;

ד. והוסיפו הלבוש (סוף סי' תרמח) והמגן אברהם (שם) שאתרוג גרעינו זקוף לאורך הפרי ואינו מושכב לרחבו.

ומכל מקום, כתבו החתם סופר (שו"ת אורח חיים סי' רז) והישועות יעקב (סוף סי' תרמח בתשובת נכדו, ועי' גם בכורי יעקב סוף סי' תרמח) שכל הסימנים אינם מן התורה ואינם מקובלים מסיני, ולכן אין לסמוך עליהם אם אין מסורת מאבותינו על אתרוגים הגדלים במקום ידוע שהם אתרוגים. ולא אמרו הסימנים אלא להחמיר, שאם לא ימצאו באתרוג הסימנים, נדע שאינו מאותם שמסורת בידינו. אבל בשו"ת תורת חסד (או"ח סי' לד) כתב שמן התורה יש לסמוך על הסימנים, שאף על פי שסימנים אלה אינם מקובלים מן התורה, מכל מקום כיון שאנחנו רואים ומכירים שאלה הם סימני אתרוג, שוב יש לסמוך עליהם מן התורה, כדרך שסומכים על סימנים בכל מקום.

43 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח

Comments


bottom of page