פרשת בא



הנחת תפילין

ע"פ הערך הנחת תפילין בכרך ט באנציקלופדיה התלמודית


האם המצוה להניח תפילין חלה עלינו כל היום כולו? ומאידך גיסא, מה דינו של מי שלא הניח תפילין כלל?

מהמובא בש"ס משמע שבזמנם היו הולכים כל היום בתפילין, אפילו בזמן העבודה, ואפילו מי שעבודתו היא בזבל. ויש מי שסובר זוהי המצוה מדאורייתא, שכל היום כולו יהיו התפילין לנו "לאות על ידך ולזכרון בין עיניך". אבל יש מי שסובר שמן התורה די בהנחה של רגע אחד, ורק מדרבנן או מצוה מן המובחר להאריך בזמן הנחתם – כל היום, או לפחות בזמן התפילה וקריאת שמע.

מאידך גיסא החמירו מאד עם מי שאינו מניח תפילין, וכינוהו "קרקפתא דלא מנח תפילין", וכללוהו בין פושעי ישראל בגופם. אלא שנחלקו בשאלה כלפי מי דברים אלו אמורים. הרמב"ם סובר שמדובר במי שלא הניח תפילין מעולם, אפילו פעם אחת. הנחה אחת כבר מוציאה אותם מכלל פושעי ישראל אלו. הרא"ש סובר שאפילו אם אינו מניחם לפרקים, הרי הוא בכלל זה (ובפרי-מגדים מבואר שדי בהימנעות מהנחתם יום אחד בלבד).

צריך להתחשב גם במניעיו של זה שנמנע מהנחת תפילין. רבנו תם סובר שפושע הוא רק מי שהמצוה בזויה עליו, או שאינו מניח בגלל שחס על זמנו או מחמת עצלות. אבל אם דואג שמא לא יוכל לשומרם בקדושה ובטהרה, ומשום כך נמנע מלהניחם – אינו פושע. היראים סובר שגם הימנעות מהנחת תפילין בשל עצלות אינה עושה את האדם לפושע. הבית-יוסף אומר בדעת הטור שכל הנמנע מלהניח תפילין מאיזה טעם שהוא, הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופם.

מדוע מכונה אדם כזה בשם "פושע ישראל בגופו"? משום שמצות הנחת תפילין היא על הגוף, ללא חציצה, והם נעשים כחלק מן הגוף. מי שנמנע מלהניחם הרי הוא כאילו חסר אבר מהגוף.

22 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול