פרשת ואתחנן


כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. (ה טו)

כיבוד אב ואם

האם אב יכול למחול על כבודו ומוראו?

האם בן רשאי לעזוב את הוריו הזקוקים לעזרתו ולעבור למקום אחר?

המצוה וגדרה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ יב וכאן) היא מצות עשה (בבא מציעא לב א וחולין קי ב; רמב"ם ממרים פ"ו ה"א; טור יורה דעה רמ ; רמ"א בשולחן ערוך שם א), ונמנית במנין המצוות (הקדמת בעל הלכות גדולות; ספר המצוות לרב סעדיה גאון עשה ט; ספר המצוות לרמב"ם עשה רי, ועוד). היא מצוה גדולה (רמב"ם שם) וחמורה שבחמורות (ירושלמי קדושין פ"א ה"ז ופאה פ"א ה"א), וצריך להיזהר בה מאוד (טוש"ע שם). ומצינו שהשוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום (מכילתא שמות שם ותורת כהנים קדושים פ"א וברייתא קדושין ל ב עי"ש הלימוד; רמב"ם שם; טור שם), ובדין שיוקש כבודם לכבודו, שהרי שלשתם שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו (תורת כהנים שם וקדושין שם ורש"י).

מלבד המצוה לכבד אב ואם, מצוה לירא מפניהם (רמב"ם ממרים פ"ו ה"א; טור יו"ד רמ), שנאמר: אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ (ויקרא יט ג). בחילוק שבין מורא לכבוד אמרו: איזהו מורא ואיזהו כבוד? מורא - לא עומד במקומו ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריעו; כבוד - מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא (ברייתא קדושין לא ב ותורת כהנים קדושים פ"א; רמב"ם שם ה"ג; טוש"ע שם ב וד).

במחילת האב והאם. האב שמחל על כבודו, כבודו מחול (רב חסדא קדושין לב א; רמב"ם ממרים שם ה"ח; טוש"ע שם יט), לפי שהכבוד שלו ובידו למחול עליו (שאלתות שאילתא קא). מחילה שאמרו היינו לענין כבוד, כגון למחול שלא יעמוד הבן בפני האב (ספר חסידים שלט), או אף כשרוצה האב לעמוד מפני בנו (עי' יחוסי תנאים ואמוראים (בלוי) ע' ר' יצחק בר שילא עמ' תרסז, ע"פ קדושין לג ב בר' יהושע בן לוי שעמד מפני בנו). ואפילו כשרוצים האב או האם לשמש את בנם במזיגת הכוס וכיוצא בזה, מותר לו לקבל מהם (עי' גמ' לא ב בר' יעקב בר אבוה; מאירי לא א וב ולב א; פסקי ריא"ז קדושין פ"א ה"ח טו; טוש"ע שם כה), אם מכיר בהם שכן רצונם (מאירי שם לא א), ורצונו של אדם זהו כבודו (תוס' ר"י הזקן לא ב; ריא"ז שם; ספר היראה אות קצח; ס' חסידים שם). ומכל מקום אם האב בן תורה, לא יקבל הבן ממנו (עי' גמ' שם בר' יעקב בר אבוה; שו"ע שם), שלא תחלש דעתו (גמ' שם), שכיון שהוא חכם יש לחוש שפעמים תהא לו חלישות הדעת בזה (תוס' ר"י הזקן שם).

אין מחיל