פרשת ויקהל

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. (לה ב)


אבות מלאכות מתוך האנציקלופדיה התלמודית
אבות מלאכות

אבות מלאכות

מהיכן נלקח המספר שלושים ותשע למספר אבות המלאכות?

מה מבדיל בין אב מלאכה לבין תולדה?

האבות ומנינם. אבות המלאכות, האסורים בשבת משום לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה (שמות כ ט), מספרם ארבעים חסר אחת (משנה שבת עג א). והם מתחלקים לשבעה סוגים על פי תכנם:

(א) י"א מלאכות בעשיית לחם (עי' שבת עד ב), והם: החורש, הזורע, הקוצר, המעמר, הדש, הזורה, הבורר, הטוחן, המרקד, הלש והאופה.

(ב) י"ג בבגדים: הגוזז (את הצמר), המלבן, המנפץ, הצובע, הטווה, המיסך, העושה שתי בתי נירין, האורג, הפוצע (מנתק), הקושר, המתיר, התופר והקורע.

(ג) ט' של כתיבה ("שברוב המקומות אין כותבים אלא על גבי עורות". גאונים קדמונים שבריש ספר מעשה רוקח על הרמב"ם): הצד, השוחט, המפשיט, המולח, המשרטט (עי' שבת עה ב), הממחק (מגרד השער), המחתך, הכותב והמוחק.

(ד) ב' בבנין: הבונה והסותר.

(ה) ב' באש: המבעיר והמכבה.

(ו) א' מלאכת גמר: המכה בפטיש.

(ז) א' שמהותה אינה שינוי בחפץ אלא שינוי מקום: המוציא מרשות לרשות (משנה שם עד ב. חלוקת המלאכות לסוגיהן לפי גאונים קדמונים שבריש ספר מעשה רוקח).

רבי יהודה מוסיף שני אבות: שובט ומדקדק (שבת עה ב).

ל"ט המלאכות נאמרו למשה מסיני (מכילתא ריש ויקהל; שבת ע א). ר' חנינא בר חמא אומר, שמספר זה נאמר כנגד עבודת המשכן (שבת מט ב וברייתא שם), שכל מלאכות אלו היו במשכן, ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד ממנה (רש"י רמב"ן ורשב"א שם; שיטה מקובצת ריש בבא קמא). והסביר האגלי טל (בפתיחה אות ח) שכיון שמסמיכות זו למדים שאין מלאכת המשכן דוחה שבת, ממילא למדים שכל שהיה במשכן מלאכה היא.

רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא (שם ובירושלמי פ"ז ה"ב) אומר, שהן כנגד "מלאכה", "מלאכתו", ו"מלאכת" שבתורה, שהן ארבעים חסר אחת, שכך אמר הכתוב "לא תעשה כל מלאכה", כמנין כל מלאכות שנאמרו בתורה (רש"י שם).

רבי נתן (בברייתא שבת ע א לפי פירוש רש"י) אומר: אֵלֶּה הַדְּבָרִים וגו' שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה (שמות לה א-ב) - "אלה" בגימטריא ל"ו, "דברים" ב', ה' של "הדברים" להוסיף אחת, הרי כאן ל"ט.

ר' חנינא דצפורי (בירושלמי שם) דורש: "אלה" בגימטריא ל"ו, דבר דברי דברים (היה אפשר לכתוב "דבר" או "דברי", וכתוב "דברים"), עוד שלשה; ורבנן דקסרין (שם) אומרים, שהה' של "אלה" נדרש כמו ח' (שאותיות אהח"ע מתחלפות), והרי כאן ל"ט.

גדר האב. מלאכה שהיתה חשובה במשכן, היא הנקראת אב; ושלא היתה חשובה במשכן, נקראת תולדה (בבא קמא ב א), שלכך נסמכה שבת למלאכת המשכן ללמוד משם (שיטה מקובצת שם). ואפילו אלה שלמדו מנין המלאכות מלימודים אחרים, מכל מקום מהות האב אף הם למדו ממלאכת המשכן (רמב"ן וריטב