פרשת ויקרא

וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם. אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא (ד כז-כח)



קרבן חטאת

על איזה עבירות חייבים חטאת?

בזמן הזה מה יעשה אדם שעבר עבירה שחייבים עליה חטאת?

חטאת. קרבן שחייב היחיד או הצבור להביאו לכפרה במקרים מסויימים או בזמנים קבועים.

הפרקים: א. הקרבנות שבשם חטאת; ב. חיובה על השוגג; ג. הקרבן; ד. הפרשתה וקדושתה; ה. הקרבתה ואכילתה; ו. לשמה; ז. הקדמתה; ח. כפרתה; ט. בזמן הזה

כרך יד טורים תסד-תקה



השם חטאת. בשם חטאת נקראים בתורה כמה קרבנות, בין של יחיד בין של ציבור, הבאים לכפר על חטא. השם חטאת פירש הרמב"ן (ויקרא כ טז) שהוא מורה על נטיה מן הדרך, והוא מלשון: קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא (שופטים כ טז). והאבן עזרא (שמות כט יד) פירש שנקראת כן לפי שהיא קרבה לכפר על החטא, כמו: וְחִטְּאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ (יחזקאל מג כב), שפירושו יסירו חטאו מעליו, וכיוצא בזה פירש הרב דוד צבי הופמן (ויקרא ה יח) שהוא לשון טיהור.

חיובה על השוגג. כל העובר בשגגה על אחת ממצוות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבים עליה כרת, הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת (משנה ריש כריתות; רמב"ם שגגות פ"א ה"א), ומצות עשה שיקריב חטאתו על שגגתו (רמב"ם שם). ונמנית במנין המצוות (ספר המצוות עשה סט; סמ"ג עשה ריג; יראים השלם תמא; החינוך מצוה קכא), שנאמר: וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וגו' אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ וגו' (כאן. סהמ"צ וסמ"ג וחינוך שם). והרמב"ן (בהשגות לסהמ"צ שורש יב) פירש בדעת בעל חלכות גדולות שהחיוב על החוטא להביא קרבן אינו נמנה ב