פרשת וירא


הכנסת אורחים

ע"פ הערך הכנסת אורחים (כרך ט) באנציקלופדיה התלמודית


"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" לומדים אנו בפרשתנו, אך כיון שבדורנו קבלת פני השכינה היא מאורע נדיר, ממילא לא עמד איש מאיתנו בדילמה זו, מה עדיף. אבל מצות הכנסת אורחים עלולה להיתקל בקיום מצוות אחרות, למשל: באופן פתאומי הגיעו אורחים בשבת עצמה. על מנת לפנות להם מקום נצטרך לעמול רבות לפנות מחסן. להלכה הדבר מותר, משום שהכנסת אורחים היא מצוה. נזכור: לא מדובר בשכנים הבאים למען הנימוס להתארח ולשתות כוס קפה איתנו, אלא באורחים המגיעים מחוץ לעיר, ואין להם היכן להניח את ראשיהם.

ועוד דילמה בקשר לאותם אורחים: כדי לשרת אותם, להציע את מיטותיהם, להאכילם וכו', אאלץ לבטל שיעור קבוע בתורה. מצד אחד אומרת הגמרא (שבת קכז,א) "גדולה הכנסת אורחים יותר מהשכמת בית המדרש", אך מאידך גיסא אומרת המשנה (פאה א,א) שתלמוד תורה כנגד כולם, אפילו כנגד הכנסת אורחים שנזכרת באותה משנה.

יש אומרים שהמשנה נכונה רק כשיש אחרים, שאינם לומדים באותה שעה, היכולים לקיים את מצות הכנסת אורחים. ויש אומרים ש"השכמת בית המדרש" שהזכירה הגמרא אין מובנה עצם לימוד התורה, אלא אסיפת חכמים בבית המדרש, או איסוף התלמידים ודירבונם להגיע לבית המדרש, כי תלמוד תורה עצמו – אין מצוה חשובה הימנה.