פרשת כי תצא



פרשת כי תצא

"לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" (כב, א)

השבת אבדה

האם אדם חייב להתבטל מעבודתו או לזלזל בכבודו כדי לקיים מצות השבת אבדה?

האם מותר לקבל שכר על השבת אבדה?

מצותה. השבת אבדה לישראל מצות עשה, שנאמר כאן: לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וגו' הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ (רמב"ם גזלה ואבדה פי"א ה"א ע"פ בבא מציעא כו א). כל הרואה אבדת ישראל והתעלם ממנה והניחה, עובר בלא תעשה, שנאמר כאן: לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ וגו' וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם (רמב"ם שם ה"א).

בחינם ובשכר. הרואה אבדה חייב להשיבה בחינם, אם הוא יושב בטל ממלאכה (תוס' ב"מ לא ב ד"ה אם וסח א ד"ה ונותן ע"פ בבא קמא נו ב; רא"ש פ"ב סי' כח; טור ושולחן ערוך חושן משפט רסה א), כדרך שאסור לקבל שכר על כל מצוה שעושה (רמב"ן בתורת האדם שער הסכנה והביאו בטור יורה דעה סי' שלו, ועי' חידושי חתם סופר ב"מ סח א). והאבן האזל (גזלה ואבדה פי"ב ה"ג) הוכיח ששכר טרחה מותר לו לקבל, כמו שכתב הרמב"ן (שם) לענין רופא במצות "השבת גופו" של אדם, וביאר שלא חייבה התורה להשיב אבדה בחינם אלא בטרחה קלה שאין הדרך לקחת עליה שכר.

אם היה עוסק במלאכתו, אינו חייב להניח מלאכתו ולהשיב אבדה (תוס' לא ב ד"ה אם; רא"ש פ"ב סי' כח; טור וב"י שם), וכן אמרו (בבא מציעא ל א וב): היתה מלאכה שלו מרובה משל חברו - שהפסד ביטול המלאכה שלו על ידי השבת אבדה מרובה על דמי האבדה (רש"י) - אינו חייב להשיב, שנאמר: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן (דברים טו ד), שלך קודם לשל כל אדם, ופירוש הכתוב לא תביא עצמך לידי עניות (רש"י שם). ואפילו שתיהן שוות, או אפילו אם שלו מועטת, אינו חייב, שכיון שאינו יכול לבקש שכר בעד ההשבה יותר מפועל בטל, כמבואר להלן, לעולם שלו מרובה משל חברו (שיטה מקובצת שם ד"ה אלא). ומכל מקום כתב הסמ"ע (רסד ס"ק ב ובפרישה שם אות א ע"פ רש"י לג א ד"ה כל המקיים) שלא יורה אדם היתר לעצמו לומר לא אשיב האבדה ואעסוק בעסקי שלא אבוא לידי הפסד, שלא פטרה התורה אלא כשההפסד שלו מוכח וניכר.