פרשת קרח



וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ. (יח לב)

טבל

האם טבל אסור גם בהנאה, או רק באכילה?

האם מותר לאכול ממנו קודם החיוב בתרומות ומעשרות ע"י גמר מלאכה?

על פי הערך: טבל שבאנציקלופדיה התלמודית כרך יח.

מהותו של טבל. תבואה ופירות שגדלו בארץ ישראל שחייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות, ואלה עדיין לא הופרשו, נקראים טבל (פירוש המשניות לרמב"ם ברכות פ"ז), ואסורים באכילה.

השם טבל –

· כתבו ראשונים שהוא מילה מורכבת מן המילים "טב לא" (פירוש המשניות ורע"ב שם; רבנו מנוח חמץ ומצה פ"ו ה"ז פירוש א; כפתור ופרח פ"ב).

· ורבנו מנוח (שם בפירוש ג) כתב שהוא מלשון תערובת.

· והערוך (ע' טבלא) ורבנו מנוח (בפי' ב) פירשו שהוא מלשון טבלה, שהוא כמו טבלה של עץ ומתכת, שאין אדם יכול לאכול ממנה.

באכילה. האוכל טבל עובר באיסור "בל תאכל טבל" (פסחים לח ב) - מלבד שמבטל מצות עשה של הפרשת תרומות ומעשרות (עי' החינוך סוף מצוה תקן) - שנאמר: וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' (ויקרא כב טו), בעתידים לתרום הכתוב מדבר (סנהדרין פג א; רמב"ם מאכלות אסורות פ"י הי"ט; סמ"ג לאו קמז; החינוך מצוה רפד). והיינו, שלא ינהגו בהם מנהג חולין כשעדיין קדשים שעתידים להתרם לא הורמו (רמב"ם שם; סמ"ג שם), ואסרה התורה לחלל הקדשים בעודם מעורבים עם החולין (החינוך שם), וחילול היינו אכילה (רש"י שם). אף טבל שהורמה ממנו תרומה גדולה, ולא הורמה ממנו תרומת מעשר, חייבים על אכילתו מיתה בידי שמים (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה קנג והחינוך שם, שגורסים כן בברייתא יבמות פו א; רמב"ם מאכלות אסורות פ"י הי"ט). וכן האוכל מעשר ראשון קודם שניטלה ממנו תרומת מעשר, חייב מיתה בידי שמים, שנאמר כאן בתרומת מעשר: וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ (ספר המצוות שם ופירוש המשניות מכות פ"ג מ"ב; רמב"ן בספר המצוות במצוות הנוספות לא תעשה ז),