פרשת שופטים



פרשת שופטים

"וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (יז, י-יא)

דברי סופרים

אם התורה ציותה אותנו לקיים מצוות וגזרות של חכמים, למה ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא דרבנן לקולא?

הסופרים ודבריהם. ראשוני חכמי התורה שבעל פה נקראו סופרים (עי' קדושין ל א), כמו: וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים (ישבו) יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ (דברי הימים א ב נה. עי' ירושלמי שקלים פ"ה ה"א ורש"י קדושין שם), וכן: לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת ה' וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל (עזרא ז יא. עי' ירושלמי שקלים שם). ואמרו (קדושין ל א): לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל אותיות שבתורה. ובירושלמי (שקלים שם) אמרו שנקראו סופרים משום שעשו את התורה ספורות ספורות, ופירש רש"י (תמורה טז א ד"ה דקדוקי סופרים) שצירפו הדברים ומנאום יחד שלא ישתכחו, כמו: "חמשה לא יתרומו" (תרומות פ"א מ"א), "חמשה דברים חייבים בחלה" (חלה פ"א מ"א).

בשם דברי סופרים נקראו: א) דינים של תורה, אלא שלא נתבארו בפירוש בתורה שבכתב ובאו פירושם מדברי סופרים; ב) דינים מדרבנן, כמו תקנות וגזרות שחידשו סופרים.

פירושי התורה. כל מה שלא התבאר בלשון התורה יקרא מדברי סופרים (פירוש המשניות לרמב"ם כלים פי"ז מי"ב), כמו שאמרו במשנה (סנהדרין פח ב) שארבע טוטפות בתפילין הן מדברי סופרים, ופירש רש"י דהיינו מדרש סופרים, והוא עיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים (גמרא שם). ונקרא דברי סופרים אף על פי שהוא מן התורה, מפני שאילולא שקיבלו סופרים פירושו לא היינו מבינים אותו כך (כסף משנה אישות פ"א ה"ב).

וכן דבר שהוא הלכה למשה מסיני נקרא דברי סופרים (פירוש המשניות להרמב"ם כלים שם ומקואות פ"ו מ"ז ובתשובותיו הוצאת פריימן סי קסו; אליהו רבה להגר"א ידים פ"ג מ"ב), שכל מה שאינו בפסוק יקראוהו דברי סופרים (פירוש המשניות מקואות שם). ומכל מקום דין הלכה למשה מסיני הוא כדין תורה (מגיד משנה אישות שם).