פרשת שלח לך

וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה', רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה וגו'. (טו יט- כ)

מצות חלה

כמה קמח צריך ללוש כדי להתחייב בחלה?

אם הניח הרבה מצות על השולחן בערב פסח או הרבה דברי מאפה למשלוח מנות בפורים, וכיסה אותם במפה, האם מצטרפים לשיעור חלה?

שיעורה. עיסה קטנה פטורה מן החלה, שנאמר כאן: מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, ולא כל לחם, פרט לעיסה קטנה (ספרי זוטא פרשת שלח והובא בפירוש ר"י בן מלכי צדק חלה פ"ב מ"ז). ואיזו עיסה חייבת בחלה? כשיש בה כשיעור עיסת המדבר - שהיו לשים במדבר עומר לגולגולת (רש"י ערובין פג ב) - שנאמר כאן: רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם, כדי עיסותיכם. וכמה עיסותיכם? כדי עיסת המדבר והיא עשירית האיפה, שנאמר: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא (שמות טז לו. ברייתא שם).

בשיעור חיוב חלה נחלקו תנאים (עי' עדיות פ"א מ"ב), ופסקו הרמב"ם (בכורים פ"ו הט"ו), הטור והשולחן ערוך (יורה דעה שכד א) כתנאים הסוברים ששיעור חלה חמשה רבעים של קב. וחמשת רבעים קמח הם כשיעור ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה (רמב"ם שם; טוש"ע שם). ובמדרש (במדבר רבה פי"ח) נתנו סימן לדבר: "חלה" בגימטריא ארבעים ושלש.

דעת הצל"ח (פסחים קטז ב) והחתם סופר (שו"ת חלק אורח חיים סי' קכז) שהביצים של דורותינו נתקטנו מכפי שהיו בימי התלמוד, ובכל מקום שצריך שיעור כביצה יש לשער בשתי ביצים שלנו. אלא שכתבו שבמקום שריבוי השיעור הוא קולא, אין לסמוך על זה. הילכך בחיוב חלה יש להפריש מעיסה שהיא בת מ"ג ביצים שלנו, אך לא יברכו על ההפרשה עד שיהא בה שיעור פ"ו ביצים שלנו. ויש סוברים שלא נתקטנו הביצים (עי' תשב"ץ ח"ג סי' לג). ויש שכתבו שאפילו אם נתקטנו הביצים, אין לנו אלא הביצים שבזמננו, שכך נאמרה ההלכה לשער בכל דור ודור לפי הביצים שבאותו זמן (עי' חת"ס שם וחזון איש סוף הלכות שבת והגהות אמרי ברוך ליו"ד סי' מד ע"פ הראב"ן סי' רנו. ועי' צפנת פענח הל' שקלים פ"א ה"ג).

· בספר שיעורי תורה (סי' ג) כתב שמנהג ירושלים להפריש חלה בברכה מקמח במשקל ק"ג אחד ושני שליש, ולהפריש בלי ברכה ממשקל 1.615 ג', ושראוי להפריש ממשקל 1.230 ג'.

· ובשיעורין דאורייתא (בסוף הספר) כתב שהנהיגו גדולי הדור שעבר, שאין להפריש בברכה אלא מקמח במשקל שני ק"ג ורבע, וממשקל 1.200 ג' יש להפריש ללא ברכה.

צירוף. העושה עיסתו קבים, היינו פחות פחות מכשיעור חלה, ונגעו זה בזה, נחלקו תנאים בדבר: