פרשת תזריע


בגד המנוגע


גם בגד יכול להיטמא בטומאת צרעת, ולא רק אדם. אבל מיוחד הוא הבגד, שאם הוא נטמא, הוא אסור בהנאה. המקור לכך הוא בפסוק "צרעת ממארת" (יג,נא), אשר ממנו דרשו חז"ל: תן בו מארה (שריפה) ולא תהנה בו. איסור הנאה הוא לא רק מבגד שכבר הוחלט כטמא, אלא גם בגד מוסגר (בשבוע הראשון לטומאתו) אסור אז בהנאה, ואת זאת לומדים מהמלה "צרעת" שבפסוק הנ"ל: היותו 'ממארת' (איסור הנאה) תלוי בהיותו מצורע, והרי הבגד מצורע גם כשהוא רק מוסגר, אע"פ שאז עדיין אין הוא נידון לשריפה.

תמוהים אפוא דברי הרמב"ם בפירושו למשנה (נגעים יא,יב) הקובע שבגד המנוגע אסור בהנאה מכיון שהוא טעון שריפה; והרי גם כשאין הוא טעון שריפתו (בימי ההסגר) הוא אסור בהנאה? ועוד, כדי לטמא בגד צריך שיהיה בו שיעור מסויים (כזית), אבל בגד אסור בהנאה גם בגודל כלשהו. נמצא שיכול להיות בגד מנוגע שאיננו טמא, ובכל זאת אסור בהנאה. משמע שלא בגלל הצורך לשורפו הוא נאסר בהנאה.

ועוד קשה, הרי לא כל דבר שטעון שריפה נאסר בהנאה; למשל תרומה טמאה יש לשורפה, ובכל זאת היא מותרת בהנאה. נשארנו הפעם בקושיה; לא נורא, ובכל זאת: אתגר!

ע"פ הערך בגד המנוגע, בכרך ב

11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח