פורים

זכירת עמלק

בדחילו ורחימו ניגש השבת לקיים מצות עשה של זכירת מעשה עמלק. הכל יעמדו בעת קריאת זכור, אפשר ישמעוהו פעם, פעמיים ואף שלוש, ולו כדי לדייק בקריאת הצירה או הסגול שתחת ז' דזכר. מי שלא יעלה בידו לקיים המצוה בשבת זו, יקיימנה בשמיעת המגילה בפורים. ובעקבות הקפדה יתירה זו, נתמה על בעל הלכות-גדולות, רב סעדיה גאון ובעל ספר יראים שכלל לא מנו את מצות זכירת עמלק בכלל המצוות. גם הסמ"ג שמנה ברמזים שלא להסיר מלבנו מעשה עמלק הרע (היינו מצות לא-תעשה: לא תשכח) לא מנה מצות ל"ת כזו בחלק הלאוין, אלא רק את מצות העשה: זכור.

יש שביארו שמצות הזכירה אינה עומדת לעצמה, אלא הינה חלק ממצות המחייה: אם לא נזכור, לא נמחה. אחרים כתבו, שמצוה זו היא חלק ממצות תלמוד תורה, שנצטוינו לשנות את ההלכות הנוגעות לענין.

בכך ניתן לבאר מדוע איננו מברכים קודם לקיום מצות זכור את הברכה: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לזכור מעשה עמלק". יש שביארו שאיננו מברכים כך, משום שבסופו של דבר זוהי מצוה שכרוכה בהשחתה, גם אם אלו הם רשעי עולם. מאותה סיבה אין בית הדין מברך קודם שהוא מקיים בנידון את המצוה "ובערת הרע מקרבך" ע"י סקלתו, שריפתו וכדו', בבחינת "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!"

אם הזכירה הינה חלק ממצות המחייה, ברור מאד מדוע נשים אינן חייבות במצות הזכירה, שהרי אין זה מתפקידן למחות את עמלק עצמו. אולם יש מי שאומר שגם לאחר שיימחה עמלק מן העולם, מצות זכירת מעשיו תישאר, ואם כן חובת הזכירה חלה גם על נשים. ואין זו מצות עשה שהזמן גרמא, כיון שמעיקר הדין ניתן לקיימה לאורך כל השנה; מה עוד שיש בה גם מצות לא-תעשה: לא תשכח.

ע"פ הערך זכירת מעשה עמלק בכרך יב