.png){kind=logo}
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. וַיֹּאמֶר לְמָחָר... (ח ה-ז)
אבן עזרא: אמר רב שמואל בן חפני: אין מנהג אדם לבקש רק שיסור המכה ממנו מיד, וחשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדעים על מצרים, ומשה היה יודע זה. וחשב פרעה כי עתה הגיע עת סור הצפרדעים, על כן נסהו והאריך ואמר למחר.
אצטגנינות
האם באמת אפשר לחזות עתידות על ידי אצטגנינות (אסטרולוגיה)?
האם מותר לחקור עתידות אצל אסטרולוגים?
מבוסס על הערך: אצטגנינות, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך ב.
מהותה. אצטגנינות היא חכמת המזלות (רש"י שבת קנו א), ונקראת בכמה מקומות אסטרולוגוס (עי' תרגום לדברי הימים א יב לב). וענינה לדעת לפי המזלות את טבע האדם, כגון אם הוא ראוי להוליד (גמרא שם), ואת תכונותיו ומידותיו, כגון מה שאמרו: מזל מחכים (שם), ואת מאורעותיו, כגון: מזל מעשיר (שם). וכן האצטגנינים אומרים: יום פלוני טוב, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, חודש פלוני או שעה פלונית רעים לדבר פלוני (רמב"ם עבודה זרה פי"א ה"ח; תשובת הרמב"ן סי' רפב הובא בבית יוסף יורה דעה סי' קעט).
וכתבו גאונים, שיש מבעלי האצטגנינות שני מינים:
(א) יש מהם שאומרים שכל תנועות האדם, אפילו רחשי לבו, תלויים במזל, ואין לשנותם כלל, לא להוסיף ולא לגרוע;
(ב) ויש שאומרים שרוחו ונפשו של אדם הם למעלה מן הכוכבים והמזלות, ויכול הוא לשנות מה שהמזל גורם, או שהקב"ה ברא באדם יכולת לכוף את יצרו שנגרם על ידי המזל (אוצר הגאונים שבת סי' תעז).
ויש שכתב שחכמת הכוכבים לבדה אינה יכולה להודיע פרטי הדברים (עי' רש"י סוטה יב בד"ה המצפצפים וירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ב), אלא שנתערבה עמה מלאכת הכישוף. ויש באצטגנינים כיתות שונות - יש מהם שמאמינים שרוח נבואה באה להם מכחם, ומהם שמקטירים לכוכב בשעות ידועות, ומהם שיגזרו לפי מהלך הכוכבים איזו עת מתאימה ללקט הזרעים ולאסוף התבואות וכדומה (מאירי סנהדרין עמ' 253 ועי' בארוכה בפירוש המשנה לרמב"ם ע"ז נד ב).
דעת הרמב"ם (בפיה"מ שם) שכל מעשי האצטגנינות הם דברי הבל ושוא וכזב, ואין בהם ממש. אבל הנמוקי יוסף (סנהדרין סוף פ"ז) והרמב"ן (בתשובה שם) חולקים וסוברים שזוהי חכמה גדולה וגזרה שגזר הקב"ה מששת ימי בראשית להנהיג עולמו לפי מערכת הכוכבים ומהלכם, אלא שביד הקב"ה לשנות ולעשות כרצונו (ועי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' קמח וסי' תט).
איסורה. אמרו בגמרא (פסחים קיג ב): אין שואלים בכלדיים, שנאמר: תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים יח יג), ופירשו ראשונים שכלדיים הם החוזים בכוכבים (ערוך ע' כלדאי; תוס' שבת קנו ב; רמב"ן בתשובה שם ונמוק"י שם; שולחן ערוך יורה דעה קעט א). ומכל מקום כתב הרמב"ן (בתשובה שם), וכן דעת הנמוקי יוסף (שם), שמותר לשמוע להם ולהאמין לדבריהם, ואין זה בכלל "לא תנחשו", שהרי יש מהאמוראים שסובר שיש מזל לישראל (רבי חנינא שבת קנו א), ולדעתו אפילו תפילה וצדקה אין משנות את המזל (רש"י שם). ואף על פי שאין הלכה כמותו, אלא כרבי יוחנן שסובר (שם) שאין מזל לישראל, שנאמר: כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה (ירמיה י ב), הם יחתו ולא ישראל, מכל מקום אין זה בכלל ניחוש, ומצינו שהרבה חכמים שמעו לדבריהם והאמינו בהם וחששו להם (עי' שבת שם ועוד), אלא שלפעמים עושה הקב"ה נס ליראיו לבטל מהם גזירת הכוכבים. ולפיכך אין שואלים בהם, אלא מהלך בתמימות. אבל אם ראה בהם דבר שלא כרצונו, עושה מצוה ומרבה בתפילה. ואם ראה באצטגנינות יום שאינו טוב למלאכתו, נשמר ממנו ואינו סומך על הנס, שאסור ללכת כנגד המזלות.