פרשת וארא

אצטגנינות

ע"פ הערך אצטגנינות בכרך ב

פרעה עובד צמוד צמוד לאיצטגנינים, רואי עתידות, וחרטומים. האם כך גם חלק יעקב ונחלת ישראל?

הראשונים נחלקו אם יש בכלל ממש באיצטגנינות. לדעת הרמב"ם זהו דבר הבל ושווא וכזב שאין בו ממש. אך הרמב"ן ועוד ראשונים סובר, שכך הקב"ה מנהיג את עולמו, אם כי הוא עצמו, כמובן, אינו משועבד למערכת הכוכבים ומהלכם, ובידו לשנות ולעשות כרצונו.

בהתאם לכך גם המחלוקת אם מותר לשאול איצטגנינים ולכוון את דרכנו על פי הורוסקופ. הרמב"ן סובר שאין זה בכלל הניחוש האסור בתורה, אלא שמי שרואה סימן רע, עליו לבטוח בקב"ה, להתפלל ולהרבות במצוות. כשם שבכוחו של אדם להתגבר בעזרת ה' על מידותיו ותאוותיו ולשנותם, כך יכול אדם לבטל מעל עצמו את גזירת הכוכבים. ובכל זאת, אם ראה אדם באצטגנינות יום שאינו טוב למעשה מסויים, יימנע מאותו מעשה ולא יסמוך על הנס, כיון שאסור ללכת נגד המזלות.

אך דעת רמב"ם היא שהמכוון מעשיו לפי אותות השמים, לא רק שעובר איסור, אלא אף לוקה ונענש. המאירי, שאף הוא מהרציונליסטים שבראשונים, סובר שאין רע בקביעת סדר היום על פי המזלות, והרי זה כמו אדם הקובע לעשות דבר מסויים דווקא באמצע היום כשהשמש היא במלוא גבורתה.