פרשת עקב

ברכת המזון

חז"ל דרשו מן הפסוק "וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה", שיש לכלול בברכת המזון שלוש ברכות מדאורייתא: ברכת הזן, ברכת הארץ וברכת בונה ירושלים. בכל זאת מקובל שאת הברכה הראשונה, ברכת הזן, תיקן משה רבנו; השניה, ברכת הארץ - יהושע בן נון; והשלישית, ברכת בונה ירושלים תיקנוה דוד ושלמה. אין זאת אלא שתוכן הברכות כבר נקבע בהר סיני, עוד קודם שבאו יהושע, דוד ושלמה ותיקנו ברכות אלו. הם רק ניסחו את הברכות כפי שהן מופיעות בסידורינו.

כיון שהברכה הראשונה ניתקנה ע"י משה רבנו, תמוה הוא לכלול בתוכה פסוק שאמרו דוד המלך: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהל' קמה,טז). ובכל זאת, הרי חלק מפסוקי ספר תהילים, ואף מזמורים שלמים נאמרו כבר לפני דוד המלך ע"י קודמיו. והראייה שהנוסח הוא: "כאמור פותח את ידך", ולא: ככתוב פותח את ידך.

כאמור, מעיקר הדין היה הנוסח של שלוש הברכות שונה מזה שבידינו, ואדם היה יוצא חובת הברכה גם אם היה אומר בארמית: "בריך רחמנא מלכא מאריה דהאי פיתא". לפי זה ייתכן שאדם השר בזמירות שבת "צור משלו אכלנו", המכיל בתים המקבילים לברכות שבברכת המזון (הזן את עולמו... בשיר וקול תודה... רחם... יבנה המקדש), כבר יצא ידי חובתו. שמא צריך אדם לכוון בעת שהוא מזמר זאת, שלא לצאת ידי חובתו, ויעשה זאת רק כשיברך ברכת המזון כתיקונה.

ע"פ הערך ברכת המזון בכרך ד