פרשת תרומה

ארון הקודש

ע"פ הערך ארון הקודש בכרך ב באנציקלופדיה התלמודית

כך מכונה הארון הבנוי בחזית בית הכנסת, ובו מונחים ספרי התורה בעת שלא קוראים בהם. יש לו דין של תשמישי קדושה, ולכן גם אם מחליפים אותו באחר, יש לנהוג בישן קדושה. כמו כן אין להניח בתוכו דברים אחרים שאינם ספרי תורה.

בכל זאת נשאלה השאלה באשר להנחת חומשים וסידורים, ספרי הפטרות (הכתובות על קלף), או יריעות של ס"ת שנפסלו. לכאורה, כל אלה קדושתם פחותה מקדושת ס"ת, והנחתם בארון הינה הורדה מקדושתו. אבל כמה סברות נאמרו להיתר:

א. כשגם ס"ת מונחים שם, אין זו הורדה מקדושתו של הארון. תתעורר בעייה כאשר מוציאים מהארון את כל ספרי התורה, כגון בהושענא-רבה או בשמחת-תורה.

ב. מלכתחילה, כשנבנה הארון, חשבו על כך שיונחו בו גם חפצי קודש אחרים - "לב בית דין מתנה עליהם".

ג. כיון שרגילים בימינו להלביש ס"ת במעילים, ממילא נעשה ארון הקודש "תשמיש דתשמיש", והנחת חפצי קדושה אחרים בו אינה פוגמת מקדושתו.

למרות הנ"ל יש שאסרו הנחת כל חפץ אחר, למעט ספרי תורה כשרים; ויש שאסרו הנחת חומשים וסידורים וכל מה שפחות בקדושה מאלו.