רבי חיים גולדברג שליט"א :

זיסער טאטע... ליבלאכער טאטע... שמענו עליך כמה גדלות בתורה, אבל אנחנו מכירים אותך בבית.

אבא מתוק... ליבלאכער טאטע.. זיסער טאטע... ראינו רק אבא שלומד וגם אבא שיודע להיות עם הילדים שלו... אין נכד שלא יודע את הסיפור של יונה הנביא... אין נכד שלא יודע את המשלי שועלים של חז"ל... כי אבא ידע להאכיל את הילדים והיה מספר להם את יונה ומשלי שועלים...

זיסער טאטע... ליבלאכער טאטע... מעולם לא ביקשת מאיתנו כלום, רק נתת... רק דאגת שיהיה לנו הכל...

בילדותך כבר... נולדת ברוסיה בתקופות הקשות ביותר... מיד אחרי הברית שלך, היית תינוק קטן, שלחו את אביך לסיביר, לאמא שלך לא היה איפה להיות, והייתם רק אתה ואחותך, ואח שלה ר' מאיר, שמע שאין לה איפה לגור ואיפה להיות , אז הוא הלך וסידר לה.      אבא כולנו מעידים שכל חייך שמונים שנה אח"כ , לכל הנכדים של ר' מאיר הזה, לכל הנינים, כמה דאגת להם....., "הכרת הטוב", למה ? כשהייתי בן שבוע שבועיים הוא הציל אותי, הוא עזר לי, לא שכחת את זה...

ברוסיה הקומוניסטית אמרו לאבא שלך, ר' אברהם, מה אתה נלחם עם הקומוניסטים, אותך נשלח לארץ גזירה, הבן שלך הרי יישאר אצלנו, יתחנך אצלנו, הוא יגדל קומוניסט גדול...

אוי אבא, טאטע טאטע, בגיל ילד אבא שלך למד איתך רמב"ם, ידעת את הרמב"ם בע"פ...

הרב שך בישיבה היה אומר עליך בתור בחור, ער קען רמב"ם, כשהיית יותר מבוגר ידעת כבר ש"ס בבלי, החזו"א המליץ עליך שיכניסו אותך לגעזונטייהיט, וגמרת גם ירושלמי....

הסתובבת אצל החזו"א , היינו שואלים אותך , איך החזו"א ישב, איך הוא שכב, איך הוא דיבר ומה הוא עשה, הוא הסתכל עלינו, קינדערלאך , וואס פרעגסטו מיר אזעלעכע שאלות , הוא ידע מה החזו"א אמר בלימוד, אבל איך הוא ישב ואיך הוא הסתכל, הוא לא הבין מה אנחנו רוצים ממנו...

באותו זמן אמר לו החזו"א, אבא הרי היה ביישן גדול, לא פתח את הפה שלו, אמר לו החזו"א , כתוב בגמרא, מילה בסלע שתיקותא בתרי, אדם שמדבר אז השווי של כל מילה סלע, אדם ששותק שווה שתיים, אז לכאורה מה יותר טוב, שואל אותו החזו"א, לכאורה שתיקה, אמר לו החזו"א כל מילה ומילה זה סלע ועוד סלע, והשתיקותא זה שתיקה אחת ארוכה, מי יודע אם לא זה הברכה שהתקיים אצלו שכל ימיו לא שתק, כל ימיו בשעורים.

אני זוכר בתור ילד ישב ליד השולחן בסלון, ומסביב כל הילדים, זה עושה שיעורים, וזה יושב ומשחק, והוא יושב , מיט א גרויסער חושן משפט, ביד השניה מנענע עגלה, ועונה תשובה לילד על איזה תרגיל בחשבון.

שבת בצהרים אבא הולך לנוח אחרי הסעודה, איזה ספר הוא לוקח איתו... רבותי... שערי יושר, חידושי ר"ח הלוי, רע"א. שאלתי אותו טאטע , אחרי הסעודה כולם עייפים איך אפשר ללמוד שערי יושר, איך אפשר ללמוד ר"ח, אומר לי חיים, למה לאנשים קשה כ"כ ללמוד שערי יושר ור"ח וכו', כי כשהם מביאים את הגמרא, לא יודעים את הגמרא, וצריכים לחשוב מה הגמרא אומרת, וכשמביאים את הרמב"ם לא יודעים את הרמב"ם וצריכים לחשוב מה הרמב"ם אומר, עד שמגיעים לווארט של ר' חיים כבר עייפים, א"א ללמוד וזה קשה. אבל פה הוא גילה טפח, אבל כשיודעים את הגמרא ויודעים את הרמב"ם, אז זה קל גם אחרי הצ'ולנט... ללמוד את זה עוד פעם , נשאר רק השטיקלע של ר' חיים, ועם זה אפשר עוד להתמודד.

אוי.. כמה אהבת את התורה... הקצות... הנתיבות... היו אומרים, גיי צו ר' זלמן נחמיה, כי רק הוא יודע בתוך השורה של הנתיבות, הוא יודע לענות לך בבהירות...

הזכירו את החידושי הרי"ם, אוי אני נזכר... הוא קרא פעם סיפור, שהקוצקער, רבו של החידושי הרים ראה חיבור שהחידושי הרי"ם חיבר על החושן משפט, אמר לו הקוצקער תשרוף את זה, כי אם החיבור שלך יהיה, אז לא ילמדו את הש"ך. כשאבא קרא את הסיפור, אני לא אשכח את זה, כמה הוא התרגז וכעס, אוי.. מה הפסדנו.. הוא בכה כאילו בנו יחידו הלך לו... הוא הצטער על זה, הוא אמר הוא יגיע לבי"ד של מעלה הוא יגש לקוצקער, וישאל אותו, למה לקחת חידושי הרי"ם על חושן משפט, אוי.. כמה שזה כאב לה.. כמה הוא בכה על זה... אוי.. כמה אהבת את התורה...

ועיקר העיקרים, אמר ר' יהודה הרוצה להווי חסיד איכא דאמרי מילי דאבות איכא דאמרי דנזקין ואיכא דאמרי בברכות, אומר המהר"ל צריך את שלושת הדברים. מילי דאבות זה מה "אתה" תהיה, ומילי דנזקין זה בנ"א לחברו, מילי דברכות זה בנ"א למקום, זהו חסיד. אוי אבא... כמה היית מילי דאבות.. לא מחזיק טיבותא לנפשי, כמה דרשת מעצמך... כמה עשית בלי שאף אחד יראה.. אף אחד לא ידע שום חומרה שלך.. לא ידענו שאתה שומר רבינו תם הרבה שנים... מי השתמש בגז ולא בחשמל לפני חמישים שנה, בלי לדבר, אבא ישב תחת לוקס בוער וחם ולא עשית עסק מזה, כי דרשת מעצמך דבר ראשון...

כבר הזכירו קודם, אבא כל שבת קם מהשולחן, וו גייטער, מעולם הוא לא ביקש כלום, לא להביא לו את המלח, לא את הבקבוק, לא לשטוף את הגביע... בלי לדבר לפני שמרגישים , היה צריך משהו , הוא במטבח, הולך וחוזר, שואלים אותו, למה לו אמרת, הוא לא מבין מה שרוצים ממנו . זה אחד שדורש מעצמו.

שופטים ושוטרים תתן לך , אומר הכלי יקר, אם אתה נותן לך לעצמך, שופטים ושוטרים, אז אתה יכול לשפוט את העם משפט צדק. רק כזה אחד יכול לשפוט את האחרים, כי הוא נקי, הוא דורש מעצמו.

ענווה שלו כבר הזכירו, נקצר פה, רק נזכיר מה שהיה בזמן האחרון, הייתי לוקח אותו בבוקר, קניתי מכונית לכבודו, כי הוא נוסע רק באוטובוסים, הוא לא מוכן לנסוע שום דבר אחר, מה אני שונה מכל העולם , מי אני מה אני, אני צריך לנסוע כמו כולם, נסע לאנציקלופדיה, נסע לבית וגן, נסע לכל מקום, באוטובוס, לא מש ידו מהחופשי חודשי שלו, בגיל שמונים ושבע... עולה לאוטובוס כמו כולם.. אוי ואבוי אם מישהו יקום לו , תופס את שתי הידיות ונוסע, אוי .. פחדנו עליו... קניתי אוטו, ואני לוקח אותו , הוא יושב באוטו, ופתאום עובר בנ"א, הוא אומר לי, חיים מה אתה עושה איתי, הנה אנשים הולכים גם אני יכול ללכת, למה אתה מושיב אותי פה... איי... אמרתי לו, טאטע, האיש הזה בן שלושים, באיזה גיל אתה, הוא אומר לי חיים ... מה אתה עושה לי כבוד... הרגשתי שהגהנום נפתחה מתחתיו, הוא רוצה לקפוץ מהדלת... עד שאמרתי לו , טאטע, יש עליות, קשה ללכת בעליות, ואז הוא הסכים, אבל באמצע הדרך, אני ואחי ר' אליהו נסענו איתו כל יום, מגיעים לדווידקה, אנחנו רואים שכשאני עוצר ברמזור הוא פותח את הדלת ויוצא... אוי טאטע!, עוד לא הגענו!, הוא אומר נכון, אבל העליות כבר נגמרו... מפה יש רק מישור, אתה לא צריך להסיע אותי, אני אומר לו טאטע , הבן שלך רוצה לקחת אותך , מה קרה, הוא עונה, בשבילי לא נוסעים מיוחד. אז השכנוע היה שאין בין כה וכה מקום להסתובב, חייבים לעבור דרכך, אז הוא הסכים. וזה לא היה פעם אחת, בכל יום יהיו בעינך כחדשים, כל יום הסיפור הזה.... איזה מלחמות אמא הייתה צריכה לנהל אתו אל תיסע באוטובוסים קח מונית... הוא לא הבין את זה ... מי אני מה אני מה מונית מה אני שווה ... נתנו לו מוניות מהבי"ד מעולם לא השתמש בזה... כי במונית נוסע אדם מכובד... במכונית נוסע אדם מכובד....מי אני מה אני אני עפר ואפר.... אומר המסילת ישרים שעניו פירושו כל מי שחושב שלא מגיע לו כלום לא משנה מאיזה סיבה....טאטע זה אתה היית... הרי מי שאין לו במה להתגאות זו לא חכמה שהוא עניו, אבא ... אתה הרי היה לך הכל... הכל...

כבר הזכירו פה שהוא היה בלילה אומר שיעורים.... אי... כשהתחיל הקורונה אמרתי לו את החוקים החדשים מרחק שתי מטר, מסכות, לא לירוק אחד לשני וכו', אי.. רבותי...מאותו רגע... יומיים עם שתי לילות שלימים שיעורים כלליים בהלכות הרחקת זב, בהלכות הרחקת טומאה, ראשון לטומאה שני לטומאה, שלא יגעו א' בשני, אי.. מדרס הזב, הרוק שלו מטמא... לכן להתרחק... וכל הלילה שיעור כללי בהלכות טומאה וטהרה, כי הוא שמע את המרחקים שצריכים לעשות פה.

אוי... אפשר להאריך עד מחר, אבל השעה מאוחרת, אוי טאטע אי אפשר .... לא היית יכול להיות ככה... בלי אמא... האמא הייתה מנהלת לך את השיעורים, עשר שיעורים ביום אולי יותר, בחו"מ באבה"ע אחד אחרי השני, ובכל שיעור שמגיע שואל מה אתם לומדים, ופותח את השו"ע ואומר את השיעור.... כל יום ויום היא ניהלה לך השיעורים... את ההסעות איך להגיע ממקום למקום....ועיקר העיקרים.... אוי אמא!!... כמה פעמים הפסדת טיולים כשכל החברות שלך נסעו.... כמה ימי עיון... ושאר דברים שעושים בחוג של הנשים.....אמא לא הולכת... אמא וויתרה על הכל.... יתן ד' שיהיה לה כח לחזק אותנו...... אוי מאמע זיין גיזונט און שטארק... ואי אפשר שלא להזכיר את אחינו ר' אליהו ואשתו שרה... 24 שעות ביממה הם לא משיחים דעתם מאבא ותיבדל לחיים טובים מאמא... ישלם להם ד' כגמולם הטוב, ויבולע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן.

 

ניתן להאזין להספדים בטל' :033064741 בשלוחה 9