רבי אברהם דוב אויערבאך שליט"א:

​

אוי, ר' זלמן נחמיה.

כשמגיעים לפני בי"ד של מעלה צריך ליתן דין וחשבון, שם למעלה עושים את החשבון, אוי ר' זלמן נחמיה, לא עשית אף פעם חשבון כמה פעמים גמרת את הש"ס ואת השו"ע, אלא רק למדת ולמדת בלי שום חשבון, גמרת את הש"ס בלי סוף פעמים, אבל שם בבי"ד של מעלה עשו את החשבון, עכשיו שתבוא לפני כיסא הכבוד תראה כמה פעמים גמרת את הש"ס ושו"ע.

כתוב בגמרא, אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת, אני אינני מספיד את ר' זלמן נחמיה, ואיני ראוי להספיד אותו, אבל אני יאמר דבריו של מת, ודבריו של מת זה הש"ס, כל ימיו הוא לומד את הגמרא, את הש"ס, מאז שהתחיל ללמוד הוא לא מפסיק ללמוד, גם עכשיו הוא חושב בלימוד, שפתיו דובבות, אין לו זמן להקשיב להספדים, הוא כל הזמן לומד.

דבריו של מת של ר' זלמן נחמיה זה מה שכתוב בגמרא.

בגמרא ירושלמי כתוב, תלמיד חכם שמת מי יתן לנו תמורתו מי יתן חליפתו. עוד איתא בחז"ל על הפסוק, תחת הנחשת אביא זהב תחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת, אבל תחת תלמיד חכם אין מה לתת. מי יתן לנו תלמיד חכם כזה.

 אוי, אוי, מי יתן לנו תמורתו מי יתן לנו חליפתו.

זה ההספד על ר' זלמן נחמיה, הגמרא עצמה מספידה אותו, מי יתן לנו תמורתו מי יתן חליפתו.

ההספד הוא לא על התלמיד חכם, ההספד הוא עלינו, אנחנו מספידים את עצמינו מה יהיה עלינו, מי יתן תמורתו מי יתן חליפתו. 

וכמו שאמרנו אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת, אז נגיד עוד גמרא, איזהו תלמיד חכם ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר.

ר' זלמן נחמיה, זהו התלמיד חכם ששואלים אותו בכל מקום ומשיב, אף אחד אינו יכול להכחיש זאת, הוא יודע בכל מקום, בכל מקום ששואלים אותו הוא משיב ועונה.

ואיך הוא יודע להשיב בכל מקום, כי הוא למד את זה אתמול או שלשום או לפני שבוע, לא מזמן הוא למד את זה.

וככה היה בכל התורה כולה מברכות עד עוקצין, זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות, בכל מקום ששואלים אותו הוא משיב, עד עוקצין.

"מי יתן תמורתו מי יתן חליפתו"

ר' זלמן נחמיה, מאז שהתחיל ללמוד את הש"ס, איני יודע באיזה גיל בדיוק, אבל הוא מצד עצמו לא חיפש שום דבר חוץ מזה, הוא מצד עצמו היה יושב ולומד בלי שום דבר, ללמוד עוד שורה בגמרא ועוד שורה ואח"כ עוד פרק ועוד פרק, ושוב חוזר ושונה, אבל הכריחו אותו להיות דיין, הכריחו אותו לומר שיעורים.

אך הוא מצידו היה יושב ולומד עוד מסכתא ועוד מסכתא, וכשהוא גומר הוא חוזר עוד פעם ועוד פעם, כבר מצעירותו הוא יודע בכל מקום, בגיל שמונה עשרה הוא כבר ידע את הש"ס, אני אומר כן בהחלט.

יש עוד גמרא על תלמיד חכם 'מי ימלל גבורות השם ישמיע כל תהילתו', ההרבצת תורה הנוראה של ר' זלמן נחמיה, הימלל גבורות השם שלו, זה בא מתוך הישמיע כל תהילתו, וישמיע כל תהילתו זה ללמוד הכל עד עוקצין, וככה זה ר' זלמן נחמיה, אין הבדל בין ברכות לעוקצין, זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות, ד' חלקי שולחן ערוך, הוא יושב ולומד את כל חלקי התורה ומתוך זה הוא ממלל גבורות השם.

 גם כל ההרבצת תורה שלו, השיעורים והישיבה על כסא המשפט, הכל זה בעל כרחו, לוקחים אותו לומר שיעור הוא הולך, הוא צריך לענות על שאלות הוא עונה, אבל הוא מצד עצמו כל הזמן לומד, זה מה שהוא יודע לעשות, עוד דף ועוד סוגיא.

אנחנו לעצמנו אומרים 'מי יתן לנו תמורתו ומי יתן לנו חליפתו', אבל אתה ר' זלמן נחמיה, שאתה עולה למעלה, ומראים לך כעת את החשבון הנורא של כל הפעמים שגמרת ש"ס, עם כל הזכויות שיש לך, תהיה מליץ יושר על כלל ישראל, לך בשלום ותנוח בשלום, ותעמוד לקץ הימין.