רבי יצחק חיים פוס שליט"א:

איני ספדן, כבר הרבה דברים שחשבתי לומר כבר נאמרו פה. אבל נפלה עטרת ראשנו, לא רק העטרת של המשפחה, אלא גם כל הראש נפל. כשהראש נפל קשה לתאר ולהסביר. אבל הוא לא היה רק עטרת התפארת של המשפחה, אלא של כל עם ישראל בכל קצוות תבל, עד הימים האחרונים כשהיה כבר בבי"ח, מתקשרים רבנים ודיינים רוצים שיענה להם אין להם את מי לשאול. במשך השנים שמעתי מהרבה דיינים שיש שאלות שהכתובת שיחידה זה ר' זלמן נחמי'.

צריך לדעת שזה לא התחיל מגיל 80 או 60 , אני מכיר אותו בערך מגיל 40 , וכבר בילדותו כמה השתעשעו אתו כל גדולי ישראל בדורות ההם. ומפורסם בעולם הסיפור שהרב מבריסק בשעתו היה הולך ברחוב דוד ילין, ועבר פעם בא' מימי החנוכה ליד הבית של השווער שהיה גר, והשווער הי' אז בערך בשנות 20-30 , והרב מבריסק ראה את החנוכיה שלו איך שהיא מונחת, ובלי לדעת מי גר פה, הוא אמר למלוויו זאת חנוכיה של ת"ח.

הרב מפוניבז' הקים כידוע בישיבת פוניבז' בשעתו את בימ"ד גיזונטהייט, שזה היה בימ"ד מיוחד לעילויים, שהייתה להם פנימי' לבד וכו', והייתה לו תכנית בשבילם, ובשנה הראשונה היו צריכים לגמור את כל הבבלי, וירושלמי זרעים, ושמעתי פעם מהגרב"ד פוברסקי שליט"א שהיחיד שעמד בתכנית היה ר' זלמן נחמי', הוא כבר גמר ש"ס מקודם. עוד אמר לי פעם הגרב"ד שהרב מפוניבז' אמר עליו שכבר בגיל הבחרות הוא ידע ש"ס ולא רק גמר ש"ס. כמה אהב הרב מפוניבז' להשתעשע איתו. הגר"י פרידמן ר"י תפרח אמר פעם שהי' ידוע אז שיש בחברון בחור שיודע את כל התורה, וזה היה הוא. הגאון רב בן ציון אבא שאול זצ"ל שהיה גר בשכנותו הרבה שנים, כ"כ אהב להשתעשע אתו היו יושבים יחד, בביהכ"נ, בין מנחה למעריב וכדו', כמה דיברו הרבה יחד, והעיד הבן שלו של הגרב"צ שאביו אמר לו שיש לר' זלמן נחמי' שיעור שלם על כל שורה בשו"ע.

וכמו שהזכירו פה שהוא לא היה צריך להכין שיעור, וגם יכל לומר עשרות שיעורים ביום, ובאמת גם לא רק בשיעורים, על כל נושא שדיברו איתו היה לו מה לומר. לפעמים הייתי מדבר איתו על איזה נושא, ואחרי שבוע שוב פעם דיברנו ע"ז וכבר היו לו עוד מ"מ ע"ז, עוד רעיון, הי' ממש פרה ורבה מיום ליום, אפי' על אותה סוגיא, וכמו שאמרו כבר שאמר שאין לו הבדל אם מדבר עם אחד או שיושבים הרבה וזה כבר שיעור, ולא היתה לו בעיה להגיד שיעור בלי גבול, אפי' ביום א' ע"כ הנושאים שבעולם, הכל הי' סדור על לשונו, וראינו לפעמים בשיעורים שאם מישהו שאל שאלה על נושא אחר פתאום כל השיעור עבר לנושא אחר ומ"מ חדשים, וזה ברור, כי הרי לא התכונן לשום דבר, וזה לא היה משנה, ופעמים שבשיעור היו אומרים לו שבאיזה תוס' כתוב אחרת, והי' עונה שבתוס' לא כתוב כך, והיה מיד אומר את לשון התוס' או הרמב"ם בע"פ ורואים לא כמו שאתה שואל, א"א היה להטעות אותו או להסית אותו ולבלבלו.    ראש ישיבת טשיבין הגרב"ש שניאורסון זצ"ל שגם היה גר בשכנותו, גם כמה אהב לדבר אתו ולהשתעשע אתו וכמה שהחשיב אותו.

וכמו שאמרו שאנחנו מלווים פה אדם גדול שכל התורה הייתה על לוח ליבו, כל לשונות הרמב"ם, לשונות הקצה"ח, ואמר פעם לאחד מחתניו שעבר על הקצה"ח "אלפי" פעמים, ודאי הקצה"ח והנתיבות יוצאים לקראתו, כ"כ הרבה פלפל בדבריהם בשיעורים והירבה להק' מדבריהם ממקום למקום. והקשה ותירץ וכו'.     אבל אני חושב שודאי גם החידושי הרי"ם יוצא לקראתו, מי היום בדורנו יודע את כל החידושי הרי"ם על חו"מ ואבה"ע, כ"כ אהב והיה מחבב את החידושי הרי"ם, והיה תמיד מסביר מדוע הוא תמיד מוצא טעם טוב בחידושי הרי"ם, כי כל שאלה שהוא שואל זו שאלה, כל תשובה היא נכונה, ואם אומר שתי תשובות שתיהן נכונות, וזה לא סתם על דרך הפלפול, צריך את שתי התשובות, ובהרבה שיעורים היה מכניס את דברי החידושי הרי"ם, איני יודע אם יש בדורנו מישהו שיודע כ"כ טוב את החידושי הרי"ם, ודאי שהוא גם יוצא לקראתו.   

ידע את כל תשובות רע"א, אחרי החתונה רציתי לקבוע איתו קביעות, חשבתי אולי על איזה גמ', אבל הוא קבע איתי ללמוד שו"ת רע"א, וכך למדנו כל ח"א שבתשובות רע"א. [ושנים אח"כ עוד זכרתי את התשובות], הוא הכניס את המושגים, לדעת כל תשובות רע"א, תשובות חת"ס, נודע ביהודה, תשובות האחיעזר, מי ידע כ"כ טוב את תשובות האחיעזר כמוהו, כשהיו לפעמים דיינים שואלים אותו איזה שאלות, שלא מצאו להם תשובה, הוא היה פותר להם את זה מתוך איזה שורה באחיעזר.     תשובות ר' יצחק אלחנן, אמר לי פעם אחד מהראשי ישיבות, שהיה אז אצלו אברך בכולל שלו שהיה נקרא בית התלמוד [של הגר"ב ז'ולטי], שאלתי אותו, זה הרי היה בצעירותו בשנות השלושים, ושאלתי אותו מה הוא אומר על השנים ההם, הוא אמר, חוץ מכל השיעורים, חוץ מהכל, הוא למד אז את תשובות ר' יצחק אלחנן!   וזה הי' מורגל על לשונו !   וחוץ מהנחל יצחק על חו"מ, גם השו"ת באר יצחק, עין יצחק, שלט בדבריהם בלי גבול.

היה מקיים הרי כידוע את הפסוק בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך. כולם ראו שכשהי' בדרך אם אף אחד לא דיבר איתו, ראו על ידיו שמפלפל בלימוד וראשו היה שקוע במחשבות של תורה.... הזכירו שיומם ולילה עסק בתורה....

חשבתי לומר על הפסוק "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", שאפשר לדרוש כמש"כ במשנה בברכות "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", ודורשים "כל ימי חייך" לרבות גם הלילות ולא רק הימים, ואולי גם כאן אפשר לומר "כל היום היא שיחתי" לא רק ביום אלא "כל" גם לרבות הלילות, גם בימים היה שקוע בלימוד וגם בלילה בשינה היה שקוע בלימוד, והרבנית היתה מספרת שבלילות בתוך השינה הייתה לפעמים שומעת אותו אומר שיעורים, ופעמים אח"כ הייתה שואלת אותנו על איזה מילה שהוא חזר עליה בלילה הרבה פעמים, וזו הייתה מילה מהגמ'.    ממש לפני שבועיים במוצ"ש, כשקם בבוקר אמר על איזה דין תורה שהיה, ואמר את טענות הצדדים וכו' ושצריך לומר להם כך ולהם כך, היה ברור לו מה שחלם שפנו אליו עם שאלה וכו', ולא היה רגוע עד שהבטיחו לו שידברו איתם.

והכל בגלל ש"מה אהבתי תורתך" כשאוהבים כ"כ את התורה, א"א לעזוב אותה לא ביום ולא בלילה.

ובאמת א"א שלא לדבר על הענוה הגדולה שלו... היה לו הרבה במה להתגאות... גדול מרבן שמו... ותמיד ברח מהכבוד... ולא הסכים שיכתבו עליו תארים... כשהיה נכנס לביהמ"ד מיד היה רץ למקומו... שלא יכבדוהו... ענוה... ענוה... שאין דומה לה... עם כל הגדלות שלו... תמיד נשאר בכזו ענוה...

המשנה אומרת בסוף סוטה משמת רבי בטלה ענוה, ובגמ' איתא שרב יוסף אמר אל תתני ענוה דאיכא אנא, ראיתי שגיסו הגדול הגאון ר' שמואל זצ"ל שואל מה הפשט "בטלה ענוה" , וכי לא ראינו גם אלפיים שנה אח"כ ענוה של רע"א, ושמענו על הרבה גדולי תורה עד הדורות שלנו שהיו גדולים בענוה, וביאור עפ"י פשוטו, דהכוונה היא שמ"מ זו דרגה אחרת של ענוה, ו"בטלה ענוה" הכוונה שנתבטלה סוג הענווה הזו, וזה כבר לא חוזר, זו אינה "ירידה" בענוה אלא "בטלה דרגה בענוה", יש ענווים, אבל זה כבר לא אותה ענוה, וזה קרה כשמת רבי.

ידוע המעשה שכשנפטר הרב מטשיבין זצ"ל, אמר אז הסבא הגרש"ז לאדמו"ר הבית ישראל מגור בלוויה, שמשמת הרב מטשיבין בטלה ענוה, והאדמו"ר מגור הסתובב למשמשיו ואמר להם "לא תתני ענוה דאיכא ר' שלמה זלמן"... אני חושב... שמותר להגיד גם על השווער... בדור הזה... משמת ר' זלמן נחמי'... בטלה ענוה... מושגים של ענוה... שאין דומה להם... עם כזו גדלות... ונשאר בכזו ענוה... שלא מחזיק טיבותא לנפשי'... לא מבקש כלום... בבית לא רצה להטריח שום ילד... אף אחד... אפי' באמצע הסעודה לא רצה אף פעם לבקש מאחרים שום דבר... הוא לבד יקום וילך... ביקש רק שישאירו מעבר... שיוכל לגשת לסוף השולחן... או למטבח... להביא מה שצריך... לא רצה להטריח אף אחד... לא רצה שישמשו אותו... "ענוה גמורה" מבית ומחוץ... מכף רגל ועד ראש... הכל הי' כולו תורה... ומדות טובות... רק ענוה... ויראת שמים.

גם הדקדוקים שלו בהלכה הי' דבר מיוחד... קשה להאריך כאן.

מישהו פעם אמר לו, ששמו זלמן ,זה ר"ת זריזות מביאה לידי נקיות, ואני חושב כמה נאים הדברים האלו עליו... הוא זכה להכל... בגלל הזריזות הגדולה שלו... ולכן הוא הספיק כ"כ הרבה...

גם הנקיות הגדולה שלו בדיני ממונות... בפרט בשל היותו דיין שלא יקבל משהו שלא כדין... היה פעם איזה גר צדק, שאפילו הוא לא זכר שהוא גייר אותו... ואחרי 13 שנה מהגירות... הגר צדק בא ונתן לו איזה ספרים שהוא תרם להוצאתם, ואח"כ הוא אמר לנו מי יודע אם זה לא שוחד... עברו כבר 13 שנה... וזה לא היה דין תורה... ואעפ"כ פחד משוחד... הנקיות שלו... בב"א למקום ובב"א לחברו... וכן דקדוק ההלכה שלו.. .אין לתאר ואין לשער... ואת כל זה אנחנו מלווים פה... אין לנו תמורתו... ויש כאן את המושג של "בטלה"... בתורה התבטל.. ונלקח מעם ישראל חלק בתורה... בענוה התבטל.... בירא"ש התבטל... במידות טובות...

והקב"ה יעזור שיהיה מליץ יושר לשוויגער... הרבנית המהוללה... שכ"כ הרבה עמדה לימינו... ותמיד דאגה שכשהוא חוזר הביתה שהכל יהיה מוכן... כל יום לפי השעות שלו... תמיד הקדימה לבוא... להיות בבית כשהוא בא... כדי שהכל יהיה מוכן לו כשהוא בא... ונתנה לו את המנוחת הנפש ושלות הנפש... לעסוק בתורה... ולהרביץ תורה... יה"ר שיהיה מליץ יושר על כל המשפחה... הבנים והבנות הנכדים והנינים... כאו"א שהקב"ה יתן לו מה שהוא צריך... שיהיה מליץ יושר על כל עם ישראל... ובלע המות לנצח אמן.

 

ניתן להאזין להספדים בטל' :033064741 בשלוחה 9