פרשת בהעלותך


דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. (ח ב)

הדלקת נרות במקדש

האם מדליקים נרות המנורה גם בבוקר?

האם זר כשר להדלקת הנרות?

המצוה ומקורה. מצוה להדליק בכל יום שבעה נרות במנורה שבמקדש, שנאמר: יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו (שמות כז כא). הרמב"ם (בספר המצוות עשה כה) מנה אותה כמצוה אחת עם הטבת הנרות, שלדעתו הדלקת הנרות היא הטבתם (תמידין ומוספין פ"ג הי"ב). וביאר רבנו חיים הלוי (ביאת מקדש פ"ט ה"ז) שכוונתו שאין המצוה בעצם מעשה ההדלקה, אלא שיהיו הנרות דולקים, ובזה שהם דולקים כהלכתם מתקיימת מצות ההטבה. אבל המאירי (שבת כב ב) והחינוך (מצוה צח) כתבו שיש שמנו אותם בשתי מצוות - הטבה והדלקה. ובספר מעין החכמה (סי' פח) כתב שלדעת הראשונים הסוברים שאין הדלקה בכלל הטבה (עי' להלן בשם הרשב"א), המצוה אינה אלא ההדלקה, ואין ההטבה אלא הכשר מצוה.

זמנה. בזמן הדלקת הנרות נחלקו ראשונים:

דעת רש"י (שבת כב ב וחגיגה כו ב), התוספות (מנחות פו ב ד"ה ממנה), הרמב"ן (שבת שם), הראב"ד (תמיד פ"ג מ"ט) והרשב"א (ח"א סי' עט ושט) שמצותה אינה אלא בין הערבים, שנאמר: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם (שמות ל ח), והעלאה זוהי הדלקה. ואין צריך שיהיו דולקים אלא מערב עד בוקר, שנאמר: יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר (שמות כז כא). ומה שנאמר: בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה (שמות ל ז), לא נאמר אלא על ההטבה, שמצותה בבוקר, ולא על ההדלקה (רשב"א שם). אלא שנר המערבי מצותו שיהיה דולק תמיד, שנאמר: לִפְנֵי ה' תָּמִיד (ויקרא כד ג), וכמו ששנינו בספרי (במדבר פיסקא נא): לִפְנֵי ה' תָּמִיד - שיהא נר מערבי תדיר, שממנו מדליק את המנורה בין הערבים.

אבל דעת הרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ג ה"י ויב, ועי"ש בכסף משנה ובלחם משנה) והמאירי (שבת שם) בשם יש מפרשים, שכל הנרות כולם מצותם להיות דולקים תמיד. ומצוה להדליק בבוקר ובין הערבים נרות שכבו ולתקן נרות שלא כבו, שנאמר: בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת, והדלקת הנרות היא הטבתם.

המדליק. כתב הרמב"ם (ביאת מקדש פ"ט ה"ז): הדלקת הנרות כשרה בזרים - וכשרה מחוץ להיכל – לפיכך, אם הטיב הכהן את הנרות והוציאם לחוץ, מותר לזר להדליקם, וכמבואר בגמרא (יומא כד ב) שהדלקה אינה עבודה. והטעם, פירש הכסף משנה (ביאת מקדש שם) בשם רש"י (יומא שם, ולפנינו אינו), משום שלאחר שהדליקה השלהבת עולה מאליה. ובחידושי רבנו חיים הלוי (שם) פירש משום שאין המצוה על עצם מעשה ההדלקה, אלא שהנרות יהיו דולקים, כמבואר למעלה, ולכן אין במעשה ההדלקה פסול זרות וחוץ. ומכל מקום לכתחילה צריכים להדליק בהיכל; וכשמדליקים בהיכל, אסור לזר להדליק, שאפילו למזבח אסור לזר להתקרב, ולכן נאמר כאן: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. אלא שאם הוציא מן ההיכל, כשר זר להדליק גם לכתחילה (מרכבת המשנה ואבן האזל שם).

14 צפיות