פרשת בהעלותך

עודכן ב: מאי 31



תקיעה בחצוצרות


לפי פרשתנו מצות התקיעה בחצוצרות חלה גם בעת מלחמה ("וכי תבואו מלחמה בארצכם") וגם בעת צרה ("על הצר הצורר אתכם"). יש מי שכרך שני אירועים אלה ביחד, ועל כן יש מי שהסתפק (אבני-נזר) אם במלחמת המצוה לכיבוש הארץ גם כן נצטוינו לתקוע בחצוצרות, שכן במלחמה זו הובטחנו שתבוא ישועה, ואין זו עת צרה. ראייה לכך ממלחמת יריחו, שבה נאמר "ויתקעו בשופרות" (יהושע ו,ב), ולא בחצוצרות.

מאידך גיסא, הרי נאמר "וכי תבואו מלחמה בארצכם", ואדרבה, יש מי שאומר (פרי-מגדים), שזוהי הסיבה לכך שבזמננו לא נהגו לתקוע בעת צרה, ומצות התורה אינה אלא בצרה המתרחשת בארץ ישראל, או על רוב ישראל.

על רקע זה תובן קריאתו של הרב שרגא פייביל פרנק ("המעין" תש"ל) לתקוע בחצוצרות ליד הכותל המערבי בעיתות בצרה המתרחשות בזמננו, ולקיים בכך את מצות העשה "והרעותם בחצוצרות".

בעת מלחמה תוקעים כשמתפללים. תפילה זו היא כעין תפילת ראש השנה, ואומרים בה פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות. ויש שכתב שהתקיעות נעשות במקום המלחמה ממש, ולכך יש סימוכין מתיאורי מלחמות המכבים. גם כששבים מארץ אויב או לאחר הנצחון, קובעים יום שמחה ותוקעים בחצוצרות. את זאת קיים המלך יהושפט לאחר מלחמתו במואב ובעמון, "כי שמחם ה' מאויביהם, ויבואו ירושלים בנבלים ובכינורות ובחצוצרות אל בית ה' " (דהי"ב כ,כז-כח), ובעקבות זאת: "ויהי פחד אלקים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם ה' עם אויבי ישראל, ותשקוט מלכות יהושפט וינח לו אלוקיו מסביב" (שם כט-ל).

ע"פ הערך חצוצרות בכרך טז

9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול