פרשת בלק


אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל

וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. (כד יז)

ימות המשיח

היכן יש רמז לימות המשיח בתורה?

האם טבע העולם ישתנה בימות המשיח?

האמונה בביאת המשיח. המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה (רמב"ם מלכים פי"א ה"א). וכתב הרמב"ם (שם) שכל מי שאינו מאמין בו - שנסתפק בו, או שנתמעט אצלו מעלתו (עי' פירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין בהקדמה לפרק חלק היסוד הי"ב) - או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו - והרי הוא בכלל אפיקורוס (עי' רמב"ם תשובה פ"ג ה"ח, ועי' פירוש המשניות שם שהוא מעיקרי האמונה, שהכופר בהם הוא כופר בעיקר והוא בכלל מין ואפיקורוס, ועי' ספר הגאולה להרמב"ן שער ב וספר העקרים מאמר ד פמ"ב וישועות משיחו ח"ב פ"ג ושו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סי' שנו, אם האמונה בביאת המשיח היא מעיקרי הדת, או שהעיקר הוא האמונה בתורה ובנביאים) - שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה, אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ (דברים ל ג-ה).

ואלה הדברים המפורשים בתורה, כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. ואף בפרשת בלעם נאמר כאן: אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כד יז-יח). ודרשוהו שניבא בשני המשיחים - במשיח הראשון שהוא דוד, שהושיע את ישראל מיד צריהם; ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשיו (עי' רמב"ם שם בארוכה, וכעין זה במדרש אגדה ומדרש הגדול במדבר שם וברבינו בחיי שם על דרך המדרש). וכן בערי מקלט הוא אומר: וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ, וגו' וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה וגו' (דברים יט ח-ט), ומעולם לא היה דבר זה, ולא ציווה הקב"ה לתהו (רמב"ם שם ה"ב).