פרשת וזאת הברכה



"וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (לג, ה)

ברוב עם הדרת מלך

איזה מעלה עדיפה, מעלת "ברב עם הדרת מלך", או מעלת "זריזין מקדימין למצוות" ?

ישנה חשיבות במצוה כשמתקיימת ברוב עם, שנאמר: בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (משלי יד כח). החשיבות באה באופנים שונים: א) כשכל אחד מהרבים עושה חלק מהמצוה; ב) כשכל אחד מהם עושה כל המצוה; ג) מצוה הנעשית בפני רבים.

כשכל אחד עושה חלק מהמצוה. התעסקות הרבים בחלקי המצוה, באופן שבין כולם נעשית כל המצוה, מצינו בעבודה במקדש. שורה של כהנים היתה עומדת בעזרה בערב פסח עד המזבח, וכשהכהן הראשון קיבל את דם הקרבן מצואר הטלה היה נותנו לחברו וחברו לחברו עד הכהן הקרוב אצל המזבח שזורקו על המזבח (פסחים סד א), כדי שמצות הולכת הדם למזבח תתקיים ברבים המתעסקים בה, משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (גמרא שם ב ורש"י; רמב"ם קרבן פסח פ"א הי"ד). וכן בכל יום הכהנים שהיו מעלים את אברי קרבן התמיד מהכבש של המזבח על גבי המזבח להקטירם, לא היו אותם הכהנים שהעלו את האברים על גבי הכבש, משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (יומא כו א). אף האברים עצמם מתחלקים להרבה כהנים במנין שקבעו חכמים שיוליכו אותם (עי' משנה יומא כו ב), אפילו אם כהן אחד היה כוחו מרובה להוליך הכל, ומעשה בבנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי ירכות של שור גדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד אגודל, ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (סוכה נב ב). וכתב האור זרוע (ח"א סי' קטו, והובא במרדכי מגילה פ"ד סי' תתלג) שהוא הדין בשאר מצוות אם מתחלקת המצוה להרבה בני אדם, יש בזה משום ברב עם, כגון שראובן מתפלל שחרית ושמעון קורא בתורה ולוי מתפלל מוסף.

כשכל אחד עושה כל המצוה. אף כשכל אחד מהרבים עושה כל המצוה, אלא שעושים כולם בבת אחת, יש בזה משום חשיבות של ברב עם. העלאת הבכורים לירושלים היתה ברבים, וכל העיירות שבמעמד היו מתכנסות לעירו של המעמד (בכורים פ"ג מ"ב), כדי שלא יעלו יחידים, שנאמר בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (רמב"ם בכורים פ"ד הט"ז). וכן מי שיש לו מנין בביתו ומתפלל שם בעשרה, יותר טוב שילך לבית הכנסת להתפלל מפני שמתאספים שם הרבה בני אדם ובְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (תלמידי רבנו יונה ברכות פ"א; מגן אברהם סי' צ ס"ק טו). וכן בקריאת המגילה אפילו אם יש בבית שלומד בו תורה מאה אנשים מצוה מן המובחר שילך לבית הכנסת לשמוע עם הצבור, משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (ר"ן מגילה פ"א; מג"א תרצ ס"ק כג). בברכת המזון, כשיש ששה מסובים ויכולים להתחלק לשלשה שלשה, וכן כשיש עשרה או יותר ויכולים להתחלק (עי' משנה ברכות נ א), נחלקו אחרונים: הרמ"א (בדרכי משה אורח חיים סי' קצג ובשולחן ערוך שם ב) והמגן אברהם (שם סוף ס"ק ד) סוברים שיותר טוב שלא יתחלקו משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, אבל דעת הט"ז (שם ס"ק ג) שכאן אין עדיפות באיחודם, כיון שקצת רוב עם יש גם כשיתחלקו, ויש גם מעלה של שני זימונים, ולכן יעשו איך שירצו (ועי' במשנה ברורה ובשער הציון שם ס"ק ט וי).

אפילו כשעושים כולם בבת אחת את המצוה, יותר טוב שאחד יוציא את הרבים משכל אחד ואחד יעשה לעצמו, שאף בזה יש משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, ולכן כשישבו שנים או יותר לסעודה בדרך של קביעות, אחד מברך לכולם ברכת המוציא (עי' טוש"ע או"ח קסז א) אפילו אם המסובים יודעים בעצמם לברך, שיותר יש הידור כשאחד מברך משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (כסף משנה ברכות פ"א הי"ב בשם הרמ"ך; מעדני יום טוב על הרא"ש ברכות פ"ו סי' לג).

מצוה מן המובחר לקדש את הלבנה בצבור, משום ברב עם (מג"א סי' תכו ס"ק א וס"ק יג).

מצוה בפני רבים. יש מצוה שאחד עושה אותה, אלא כשנעשית בפני רבים יש בה משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, ולכן הרואה את הכהן הגדול בשעה שהוא קורא בתורה ביום הכפורים בעזרה, וכן הרואה פר ושעיר הנשרפים, יש בזה משום מצוה משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (יומא ע א ורש"י).

במקום הידורים אחרים. המעלה של ברב עם נדחית לפעמים מפני מעלה אחרת, ולכן קוראים את ההלל אחר תפלת שחרית, ולא אחר תפלת מוסף, אף על פי שבמוסף יש משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, לפי שזריזין מקדימין למצוות, ומעלה זו עדיפה יותר (ראש השנה לב ב).

נחלקו תנאים אם מעלת ברב עם נדחית מפני ביטול בית המדרש: היו יושבים במוצאי שבת בבית המדרש והביאו להם אש, לבית שמאי כל אחד מברך לעצמו ברכת בורא מאורי האש מפני ביטול בית המדרש (ברכות נג א), שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכים לשתוק מגירסתם כדי שיתכוונו כולם וישמעו אליו ויענו אמן (רש"י שם), ולבית הלל אחד מברך לכולם משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (ברכות שם), והלכה כבית הלל (טוש"ע או"ח רצח יד ומג"א שם ס"ק יח). וכתב המגן אברהם (סי' צ ס"ק לב) שדווקא כאן שאין חשש הביטול אלא לשעה מועטת לא חשו בית הלל לכך, אבל במקום ביטול גדול אף בית הלל מודים שדוחים המעלה של ברוב עם, ולכן מצוה להתפלל בבית המדרש במקום שלומד תורה יותר מבבית הכנסת, אף על פי שבבית הכנסת יש משום ברב עם, שאין לבטל לימודו מפני התפלה ברב עם.[1]

[1] מתוך ע' ברב עם הדרת מלך, כרך ד

0 צפיות