פרשת וזאת הברכה



"וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (לג, ה)

ברוב עם הדרת מלך

איזה מעלה עדיפה, מעלת "ברב עם הדרת מלך", או מעלת "זריזין מקדימין למצוות" ?

ישנה חשיבות במצוה כשמתקיימת ברוב עם, שנאמר: בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (משלי יד כח). החשיבות באה באופנים שונים: א) כשכל אחד מהרבים עושה חלק מהמצוה; ב) כשכל אחד מהם עושה כל המצוה; ג) מצוה הנעשית בפני רבים.

כשכל אחד עושה חלק מהמצוה. התעסקות הרבים בחלקי המצוה, באופן שבין כולם נעשית כל המצוה, מצינו בעבודה במקדש. שורה של כהנים היתה עומדת בעזרה בערב פסח עד המזבח, וכשהכהן הראשון קיבל את דם הקרבן מצואר הטלה היה נותנו לחברו וחברו לחברו עד הכהן הקרוב אצל המזבח שזורקו על המזבח (פסחים סד א), כדי שמצות הולכת הדם למזבח תתקיים ברבים המתעסקים בה, משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (גמרא שם ב ורש"י; רמב"ם קרבן פסח פ"א הי"ד). וכן בכל יום הכהנים שהיו מעלים את אברי קרבן התמיד מהכבש של המזבח על גבי המזבח להקטירם, לא היו אותם הכהנים שהעלו את האברים על גבי הכבש, משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (יומא כו א). אף האברים עצמם מתחלקים להרבה כהנים במנין שקבעו חכמים שיוליכו אותם (עי' משנה יומא כו ב), אפילו אם כהן אחד היה כוחו מרובה להוליך הכל, ומעשה בבנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי ירכות של שור גדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד אגודל, ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (סוכה נב ב). וכתב האור זרוע (ח"א סי' קטו, והובא במרדכי מגילה פ"ד סי' תתלג) שהוא הדין בשאר מצוות אם מתחלקת המצוה להרבה בני אדם, יש בזה משום ברב עם, כגון שראובן מתפלל שחרית ושמעון קורא בתורה ולוי מתפלל מוסף.

כשכל אחד עושה כל המצוה. אף כשכל אחד מהרבים עושה כל המצוה, אלא שעושים כולם בבת אחת, יש בזה משום חשיבות של ברב עם. העלאת הבכורים לירושלים היתה ברבים, וכל העיירות שבמעמד היו מתכנסות לעירו של המעמד (בכורים פ"ג מ"ב), כדי שלא יעלו יחידים, שנאמר בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (רמב"ם בכורים פ"ד הט"ז). וכן מי שיש לו מנין בביתו ומתפלל שם בעשרה, יותר טוב שילך לבית הכנסת להתפלל מפני שמתאספים שם הרבה בני אדם ובְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (תלמידי רבנו יונה ברכות פ"א; מגן אברהם סי' צ ס"ק טו). וכן בקריאת המגילה אפילו אם יש בבית שלומד בו תורה מאה אנשים מצוה מן המובחר שילך לבית הכנסת לשמוע עם הצבור, משום בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (ר"ן מגילה פ"א; מג"א תרצ ס"ק כג). בברכת המזון, כשיש ששה מסובים ויכולים להתחלק לשלשה שלשה, ו