פרשת וזאת הברכה


"אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיקֹוָק מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (לג, כט)

עם ישראל

האם מותר למנות חלק מישראל לצורך מצוה, כגון לברר אם יש מנין בבית הכנסת?


מבוסס על הערך: ישראל, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך כו, פרקים א, ב, ג, ד

השם ישראל וגדרו. בהלכה הוזכר השם ישראל בניגוד לבן נח או גוי, וכן אמרו שהנודר מבני נח מותר בישראל (משנה נדרים לא א; רמב"ם נדרים פ"ט ה"כ; טור ושולחן ערוך יורה דעה ריז מ), שאין נקראים בני נח אלא שאר האומות (רמב"ם שם), שאף על פי שגם בני ישראל הם בני נח, כיון שנתקדש אברהם אבינו, נקראו על שמו ולא על שם נח (נדרים שם ור"ן). ומכל מקום לא נקראו ישראל - לענין מצוות - עד סיני (חולין קא ב), היינו עד שעת מתן תורה, שנבחרו ישראל (רש"י זבחים קטז א ד"ה הכל), וכל זמן שלא ניתנה התורה נקראו בני נח (עי' רש"י סנהדרין נט א ד"ה ואליבא ועבודה זרה ג א ד"ה נמרוד, ועוד).

אף השם יהודי - שפירושו לפי פשוטו הוא: משבט יהודה - הוזכר בכל מקום ככינוי לאדם מישראל (עי' מלכים ב טז; ירמיהו לב יב; לד ט; זכריה ח כג, ועוד. ועי' משנה נדרים צ ב; פסחים ח ב; מגילה יג א, ועוד), ודרשו מה שנאמר במרדכי: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה וגו' (אסתר ב ה), שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי (מגילה יג א). אף השם עברי, נאמר בכל מקום על אדם מישראל (עי' שמות כא ב; דברים טו יב, ועוד. ועי' מעשר שני פ"ד מ"ד; ערובין עט ב, ועוד). וביאר רבנו בחיי (שמות ג יח) שנקראו בשם זה על שם אברהם שנאמר בו: וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי (בראשית יד יג), שהיה מעבר הנהר (ועי' רש"י בראשית לט יד: עברי, מעבר הנהר, מבני עבר, ועי' בראשית רבה סוף פמ"ב עוד טעמים ע"פ הדרש).

אף ישראל עובר עבירות נקרא בשם ישראל, וכן דרשו מה שנאמר: חָטָא יִשְׂרָאֵל וגו' (יהושע ז יא), אף על פי שחטא ישראל הוא (ר' אבא בר זבדא סנהדרין מד א), שעדיין שם קדושתם עליהם (רש"י שם). וכן שנינו (משנה סנהדרין צ א; רמב"ם תשובה פ"ג מ"א): כל ישראל - מלבד אלו שנתמעטו - יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ (ישעיה ס כא).

יחודו, בחירתו וחשיבותו. עם