פרשת כי תשא


וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן. וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (לב, ג-ד)


אין קטגור נעשה סנגור


מדוע אין למנות בעל מחלוקת כשליח ציבור?

הכיצד כיפר קרבן העגל על חטא העגל, והרי אין קטיגור נעשה סניגור?!


על פי הערך: אין קטגור נעשה סנגור, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך א'


אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים - בבית קדש הקדשים - לעבוד עבודה, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור (ראש השנה כו א), ומזהב נעשה העגל (רש"י שם). אולם יש כמה אופנים שבהם כלל זה לא נאמר:

(א) הארון והכפורת והכרובים, שהם של זהב אף על פי שהיו בפנים, אינם בכלל זה, לפי שאינם באים להקרבה ועבודה (גמרא שם: חוטא בל יקריב).

(ב) הכף והמחתה, אף על פי שעובדים בהן עבודה בפנים, מכל מקום אינן באות לשם קישוט וכבוד כמו בגדי כהונה (שם: חוטא בל יתגאה).

(ג) דווקא בעבודת פנים נאמר כלל זה, אבל לא בעבודה שבחוץ, ולכן כהן גדול עובד עבודה בחוץ בבגדי זהב (שם). וכן אמרו (במדבר רבה פי"ט ורש"י על התורה שם): תבוא פרה אדומה ותכפר על חטאת העגל; ולא אמרו בה אין קטגור נעשה סניגור, לפי שעבודתה בחוץ (רבי אליהו מזרחי חוקת יט כד). בשופר של ראש השנה נחלקו תנאים: חכמים סוברים שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה, שאין קטגור נעשה סניגור; ואף על פי שהשופר בחוץ הוא, כיון שלזכרון הוא בא, כבפנים הוא דומה. ורבי יוסי מכשיר בשל פרה, לפי שבחוץ הוא (ר"ה שם. וההלכה כחכמים מטעמים אחרים שהוזכרו בגמרא).

(ד) אם הקטיגור נשתנה מצורתו הקודמת עד שאינו ניכר, אין אומרים אין קטיגור נעשה סניגור. ולכן מותר להכניס דם של פר בפנים, מפני שאין מראה הפר ניכר בו (שם ורש"י).

הכלל שאין קטיגור נעשה סניגור הוא מן התורה, שהרי למדוהו מבגדי כהן גדול בפנים (ארעא דרבנן מהדורא בתרא אות ו).

דבר שהוא בעצמו הקטיגור והסניגור, ולא שהוא מכשיר ותשמיש בלבד של קטגוריא וסניגוריא, אפילו בחוץ אין קטיגור נעשה סניגור. ולכן מעשה פרה אדומה היה על ידי אלעזר ולא על ידי אהרן, לפי שהפרה באה לכפר על העגל שנעשה על ידי אהרן, ואין אהרן עצמו יכול להיות המכפר (רא"ם חוקת יט יד על פי רש"י בשם רבי משה הדרשן, ועי' בגור אריה שם). וכן כהן שהרג את הנפש שלא ישא כפיו, שנאמר: יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ (ישעיה א טו), הטעם הוא מפני שהרג בידיו ואין קטיגור נעשה סניגור, כמו שכתוב (ישעיה שם): וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם וגו' (תוס' יבמות ז א). ואף על פי שנשיאת כפים בחוץ היא, שבקטיגור וסניגור עצמם אף בחוץ אין קטיגור נעשה סניגור. ואפילו במכשיר ותשמיש - אם באותו דבר עצמו נעשתה עברה, אומרים אין קטיגור נעשה סניגור אפילו בחוץ, שדווקא בבגדי כהונה של זהב, שבהם עצמם לא נעשתה העבירה, אלא שיש בהם הזכרה בלבד לזהב של מעשה העגל, אנו מחלקים בין פנים לחוץ. ולפיכך בלולב הגזול אמרו שהוא פסול למצוה, שלא יעשה סניגורו קטיגורו (ירושלמי סוכה ריש פ"ג ומדרש רבה פרשת אמור, ועי' ברמב"ן במלחמות סוכה פ"ג שטעם זה מקביל לטעם שאמרו בבבלי משום מצוה הבאה בעברה).

יש אומרים שבספרי עבודה זרה אף על פי שמחקום עד שאין רישומם ניכר, לא יכתוב עליהם תפלות ותחנונים, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור (הגהות מיימוניות עבודה זרה פ"ז בשם ר' יהודה החסיד; שולחן ערוך יורה דעה קלט יד בשם יש מי שאומר). אדם שהוא רע מעללים ובעל מחלוקת לא יתנוהו להיות שליח צבור, או לתקוע בשופר, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, ועליו נאמר (ישעיה מג כז): וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי (ספר חסידים סי' תשנח).

כשהדבר בא לכפר על אותו חטא עצמו, אז אדרבה יותר טוב לשוב בתשובה באותו הדבר שבו נעשה החטא. ודווקא בבגדי כהונה וכיוצא, שהם אינם באים לכפר על חטא העגל עצמו אלא על חטאים אחרים, אמרו אין קטיגור נעשה סניגור. ולכן נאמר במילואים לאהרן: קַח לְךָ עֵגֶל (ויקרא ט ב), להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה (תורת כהנים פרשת המילואים; תנחומא שמיני ורש"י שם), ואין אומרים כאן אין קטיגור נעשה סניגור, שהרי הוא מכפר על אותו חטא עצמו (גור אריה למהר"ל פ' שמיני ועי' ברא"ם שם). וכן אמרו: יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל (מדרש רבה פרשת פקודי), אף על פי שגם דברים שבקדש הקדשים בפנים נעשו מזהב זה, שכיון שבא לכפר על חטא זה עצמו, לא שייך אין קטיגור נעשה סניגור, שכן דרך התשובה האמיתית לשוב באותו דבר שחטא בו (ערוך לנר ר"ה כו א).

הקהלת יעקב (תוספת דרבנן אות א סי' יט) בשם שמע שלמה כתב שכשאנו באים לבטל את הקטיגור לא שייך לומר אין קטיגור נעשה סניגור, והסביר בזה איך בעגל של מלואים קטגור נעשה סניגור, שהרי שחטו אותו ומתבטל כח הקטיגור.

0 צפיות