פרשת נשא



וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים. (ה יח)

דת משה ודת יהודית

האם אשה נשואה חייבת לכסות את כל שערותיה?

האם יוצאת ידי חובתה בפאה נכרית?

דת משה. דת משה היא כל המצוות האמורות בתורה (עי' כתובות עב א ורש"י ד"ה דאורייתא ומאירי שם), או הרמוזות בה (מאירי שם). יציאת אשה פרועת ראש - בגילוי שער ראשה - לגמרי ברשות הרבים אסורה מדת משה, שהוא מן התורה, שנאמר כאן: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, ותנא דבי רבי ישמעאל: מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו פרועות ראש (כתובות עב א ורש"י), שפרע לשון גילוי הוא (עי' רש"י סוטה ח א ד"ה ופרע). וביארו רש"י (בפירוש א' כתובות שם) והריטב"א (שם) שמכיון שעושים כן לסוטה לנוולה מדה כנגד מדה, כמו שעשתה כן כדי להתנאות, מוכח שזה אסור, ושפריצות היא זו. ובפירוש שני פירש רש"י (שם ועל התורה במדבר שם) שמכיון שנאמר ופרע, הרי שעד עכשיו לא היתה פרועה, ומכאן שאין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש.

וכתבו הרמב"ם (איסורי ביאה פכ"א הי"ז), הטור והשולחן ערוך (אבן העזר כא ב) שאחד פנויות ואחד אשת איש בכלל האיסור. וביארו הב"ח, החלקת מחוקק והבית שמואל (אבן העזר שם על פי מרדכי ברכות פ"ג סי' פ ורא"ש שם סי' לז וטור ושלחן ערוך אורח חיים עה ב) שפנויות שאמרו היינו אלמנות או גרושות או בעולות, אבל בתולות אינן אסורות בפריעת הראש. ודעת המגן אברהם (סי' עה ס"ק ג) שאף בבתולות לא התירו אלא כששערותיהן קלועות, אבל בשערות סתורות אסורות לצאת מדרבנן (ועי' בעטרת זקנים שם ובפרי מגדים, אשל אברהם ס"ק ג).

דת יהודית. דת יהודית היא מנהג הצניעות (רמב"ם אישות פכ"ד הי"ב; טוש"ע אהע"ז קטו ד) שנהגו בנות ישראל (רש"י כתובות עב א ד"ה דת יהודית; שו"ת הרשב"א ח"ה סי' רמו; רמב"ם וטוש"ע שם), אף על פי שאינו כתוב בתורה (רש"י כתובות שם). ואינו אסור מן התורה (שיטה מקובצת כתובות שם בשם רש"י במהדורא קמא), אלא מנהגים נהוגים באומה מצד צניעות, להיות בנות ישראל יתרות במדת הצניעות על כל שאר נשים (מאירי כתובות שם). איזוהי דת יהודית? אינה יוצאת וראשה פרוע, אינה טווה בשוק, ואינה מדברת עם כל אדם (משנה כתובות עב א).

פריעת הראש. גילוי שער ראשה, אף על פי שמן התורה אין האיסור אלא כשהיא יוצאת לרשות הרבים כששער ראשה מגולה לגמרי, מכל מקום דת יהודית שאינה יוצאת אפילו בקלתה על ראשה (כתובות עב ב), והוא סל שיש לו מלמטה בית קיבול להולמו בראשה, ובית קיבול למעלה לתת בו פלך ופשתן (רש"י שם), או ששערה מכוסה במטפחת (רמב"ם אישות פכ"ד הי"ב ובפירוש המשניות כתובות שם; טוש"ע רטו ד) שיש בה נקבים כנקבי הסל (ב"ח שם ועי"ש בביאור הגר"א ס"ק י שהוא פירוש קלתה שבגמרא לדעת הרמב"ם).

בחצר שאין הרבים בוקעים בו, לדעת התוספות (שם ד"ה אלא), הר"ן, הריטב"א, המאירי (שם) והשולחן ערוך (שם) מותר לצאת אפילו פרועת ראש לגמרי. ואין בזה משום דת יהודית, שאם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה (גמ' שם), שאין אשה נזהרת בחצרה (ר"ן שם). אלא שמכל מקום כתב המאירי שמגונה הדבר. והסמ"ג (עשה מח) והריא"ז (בשלטי הגבורים כתובות שם) הוכיחו בדעת הירושלמי (סוטה פ"א ה"א) שאף בחצר אסור בלא קלתה, וכן פסקו הערוך (ערך קלת), הסמ"ג, הריא"ז (שם) והטור (שם) להלכה. וכתבו הב"ח (שם), מגן אברהם (סי' עה ס"ק ד על פי הזוהר נשא קכה ב) וחתם סופר (שו"ת או"ח סי' לו) שנהגו בכל גבול ישראל שאפילו בפני אנשי ביתה אינה שרויה בפריעת הראש בלי קלתה או כיפה לראשה. והחתם סופר (שם) הוסיף, שכיון שכך קיבלו עליהם אבותינו ואבות אבותינו בכל תפוצות ישראל, כבר נעשה מנהג זה דת יהודית (ועי' באור הלכה סי' עה ס"ב).

נשים היוצאות בשורה אחת של שער מגולה בין האוזן לפדחת, כתבו מהר"ם אלשקר (סי' לה ע"פ בבא מציעא צ ב) והרמ"א (אבן העזר עה ב) שאין בזה איסור, שכך היתה דרך בנות ישראל מעולם, ואף בזמן התלמוד נהגו כך. אבל החתם סופר (שם) כתב שאף בזה כבר נהגו איסור בכמה ארצות על פי הזוהר (שם), ונעשית הלכה (ועי' מג"א שם ס"ק ד ובאור הלכה שם).

פאה נכרית. כיסוי על הראש בשערות תלושות, בין משלה ובין משל חברתה, כתבו השלטי גבורים (שבת פ"ו), הרמ"א (בדרכי משה או"ח סי' שג אות ו, ובשו"ע שם עה ב) והמגן אברהם (שם ס"ק ה) ובשולחן ערוך הרב (שם) שאין איסור שתצא בו אפילו לשוק, ואין בזה משום פריעת ראש, שהרי התירו לצאת בשבת בפאה נכרית בחצר, כדי שלא תתגנה על בעלה (עי' שבת סד ב ורש"י) - סימן שבחול מותר אף ברשות הרבים. והדברים אמורים כשאיננה מכוסה בצעיף, שאם כן אין לה תועלת מקישוט זה, והרי כל עצמה אינה יוצאת בפאה נכרית אלא כדי שתראה בעלת שער. אבל בשו"ת באר שבע (סי' יח) ושו"ת שאילת יעבץ (ח"א סיט וח"ב סי' ז וח) אסרו לצאת בפאה נכרית.

12 צפיות