פרשת עקב


פרשת עקב

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (ח ח)

הדבש

סתם דבש - הוא דבש דבורים או דבש תמרים?

הכיצד מותר לאכול דבש היוצא מגופו של שרץ טמא?

מהותו. שלשה מובנים יש לדבש: מתיקת פירות בכלל; דבש תמרים; דבש דבורים.

בלשון הכתוב יש וכל מיני מתיקה נקראים בשם דבש (רש"י סוכה ו א ד"ה דבש; תוס' מעילה יב ב ד"ה כל הראוי), כמו: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ (ויקרא ב יא), והוא כל מתיקת פרי (רש"י שם), וכל מיני פירות האילן בכלל (רש"י שבועות יב ב ד"ה וכל ותוס' מעילה שם). וכן: וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָשׁ (שמואל א יד כו), הוא דבש שהיה נוטף מן הקנים הגדלים בארץ ישראל (רש"י שם). וכן: יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי (שיר השירים ה א), פירשו התוספות (ברכות לו ב ד"ה ברטיבא) והרא"ש (שם) שהוא הדבש הבא מקני הסוכר.

ויש שנקרא כך דבש דבורים, כמו וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע (דברים לב יג), ופירשו בתוספתא (שבת פ"ט) שהוא דבש דבורים, וכן: וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ (שופטים יד ח).

ויש שנתייחד השם דבש לתמרים, או לדבש של תמרים, כמו כאן "אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ", שהכוונה לתמרים (ירושלמי בכורים פ"א ה"ג), או דבש תמרים (רש"י על התורה דברים כו ב), וכתבו רש"י (ברכות מא ב ד"ה דבש וערובין ד ב) והחינוך (מצוה קיז) שהוא סתם דבש האמור בתורה.

בלשון חכמים סתם דבש הוא דבש דבורים (שו"ת רדב"ז ח"ד סי' תתקסב), כמו: חלות דבש (עוקצין פ"ג מי"א), וכיוצא. וכן בלשון בני אדם, סתם דבש הוא דבש דבורים (רדב"ז שם). והנודר הנאה מן הדבש, מותר בדבש תמרים (משנה נדרים נג א), שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם, ובלשון בני אדם אין קוראים לדבש תמרים דבש סתם אלא בשם לווי: דבש תמרים (עי' משנה שם ובפירוש הרא"ש, ורמב"ם נדרים פ"ט הי"ד וטור ושולחן ערוך יורה דעה ריז יד וט"ז וש"ך שם).

דבש דבורי