פרשת פנחס


"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (כה, יב)

דרכי שלום

האם מותר לעבור איסור מפני דרכי שלום?

האם יש ענין של דרכי שלום גם כלפי גוים?

דרכי שלום. תקנות מפני דרכי שלום תיקנו חכמים כדי למנוע קטטות ומריבות הבאות מחמת קנאה וכבוד, או מחמת עניני ממונות, או מחמת זלזול במנהגי דרך ארץ וכיוצא בהם.

בממונות. מצודות חיות ועופות ודגים, יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום (משנה גיטין נט ב; רמב"ם גזלה פ"ו הי"ב; טור ושולחן ערוך חושן משפט שע ד), שאם נפלו בעלי החיים לתוך המצודה, אף על פי שעדיין לא זכה בהם בעל המצודה, שעוד לא הגיעו לידו, מכל מקום אם בא אחר ונטלם, הרי זה גזל מדבריהם (רש"י שם ע"פ גמרא שם סא א; רמב"ם וטוש"ע שם). ונחלקו תנאים אם מאחר שאינו אלא מפני דרכי שלום כשעבר וגזל אין מוציאים אותו בדיינים (חכמים שם לפי רב חסדא בגמ' שם ורש"י), או שמפני דרכי שלום עשו אותו כקנין גמור ומוציאים בדיינים (ר' יוסי במשנה שם ורש"י ד"ה גזל גמור וגמ' שם סא א). וכן יוני שובך ויוני עליה - שבאים לשם מן ההפקר - יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום (תוספתא חולין פ"י וברייתא בבבא מציעא קב א).

מציאה שמצא חרש שוטה או קטן - אף על פי שאינם בני קנין - יש בה איסור גזל משום דרכי שלום (משנה גיטין שם; רמב"ם גזלה פי"ז הי"ב; טוש"ע חושן משפט רע א), שלא יבאו להתקוטט עם החוטפים מהם (עי' ב"מ ח א ורש"י ד"ה דלא ליתי). ואף כאן נחלקו תנאים אם גזל זה יוצא בדיינים.

ביחסי שכנים וחברים. משאילה אשה לחברתה החשודה על השביעית - לשמור פירות שביעית ולהצניעם מזמן הביעור ואילך (רש"י) - נפה וכברה ורחיים ותנור, מפני דרכי שלום (שביעית פ"ה מ"ט ומשנה גיטין סא א; רמב"ם שמיטה פ"ח ה"ז), שאנו תולים שצריכה הנפה לספור בה מעות, והכברה לכבור בה חול, והרחיים לטחון בהם סמנים, והתנור לטמון בו אונין של פשתן (ירושלמי שם), ואף על פי שאין לה תבואה של היתר לתלות בה, ואין דברים אלה תליה גמורה לתלות בהם - שדבר רחוק מאוד שתשאל כלים לדברים אלה (מאירי גיטין שם) - משום דרכי שלום התירו לתלות בהם (תוס' גיטין שם ד"ה משאלת; מאירי שם).

אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, מפני דרכי שלום (שביעית שם ומשנה גיטין שם; רמב"ם בכורים פ"ח הי"ג), ואף על פי שאסור לסייע בידים לעוברי עברה בשעת העברה, מפני דרכי שלום התירו כאן (