פרשת פנחס

תשבי יתרץ קושיות ובעיות

בכליון עיניים, מחכים אנו לבואו של אליהו הנביא (הוא פינחס של פרשתנו, לכמה דעות), כפי שהובטח בסוף ספר מלאכי, כדי שהוא יברר את ספקותינו בתחומים שונים: בדין ובמציאות. תיק"ו = תשבי יתרץ קושיות ובעיות.

בדין - למשל: אמוראים דנו אם "מסדרים לבעל חוב", דהיינו האם כשגובים ממנו את חובותיו, משאירים לו את חפציו החיוניים למחייתו? בערכין, כשמקדיש אדם סכום למקדש, מתחשבים בצרכיו; האם כך גם בחוב שעליו לשלם לזולתו? בגמרא (ב"מ קיד,א) מובא שאת הספק הזה פשט אליהו הנביא על פי לימוד מגזירה שווה. אגב, לא לכל הדעות פוסקים כמו שהורה אז אליהו!! בנושאי הלכה הקרדיט ניתן לאליהו לא מכוח היותו נביא, שהרי "לא בשמים היא", ואין נביא רשאי לחדש הלכות; אבל לא גרע אליהו מכל חכם אחר, ואולי אף עולה עליהם.

במציאות - קיימים כמה אופנים בהם יבוא אליהו ויסייע לנו. הוא יברר על תרומות מסויימות אם אכן נטמאו, הוא יגלה לנו על בשר שנתעלם מן העין אם הוא משל ישראל או משל נוכרים. במקרים של סכסוכים ממוניים בין בני אדם, אנחנו מעדיפים לעיתים להשאיר את הממון במקום נייטרלי, ולהמתין עד שיבוא אליהו ויגלה למי הוא שייך. בכל אלה מדובר על מקרים ספיציפיים, בהם יבוא לנו גילוי אליהו. יחד עם זאת הוא יברר עבורנו כמה ספיקות שיש לנו בקשר לטבעם של דברים, למשל: האם אנשים קובעים סעודה גם על יין, ולא רק על לחם? האם בדרך כלל אדם מת מוכן למחול על זלזול בו מאת יורשיו? האם עורו של דג טהור מזוהם עד כדי שלא ניתן לכתוב עליו את פרשיות התפילין. לצורך הכרעתם של ספיקות אלו אנו סומכים על כוחו הנבואי של אליהו, שלבואו אנו מייחלים.

ע"פ הערך אליהו בכרך ב