פרשת פקודי

עודכן: 7 במרץ


אדר ראשון ואדר שני


נחלקו תנאים איזה אדר נקרא סתם אדר - ר' יהודה סובר שאדר ראשון נקרא אדר סתם, ולכן בשטרות כותבים באד"ר - אדר, ובאד"ש - אדר שני; ולר' מאיר אד"ש הוא אדר סתם (נדרים סג,א). הרוב פוסקים כר' יהודה, ומ"מ בגט מדייקים לכתוב בכל אדר באיזה אדר מדובר - אד"ר או אד"ש. אבל הרמב"ם פוסק כר' מאיר.

מחלוקת זו נוגעת גם למי שהשכיר בית לחברו עד אדר, והמשכיר טוען שכוונתו היתה לאד"ר, ואילו השוכר טוען: אד"ש. יש פוסקים שעליהם לחלק ביניהם את דמי השכירות של החודש הנוסף, ויש פוסקים שהמשכיר נחשב למוחזק, והמוציא מחברו עליו הראייה.

אותה מחלוקת נוגעת גם ליום זכרון (יארצייט) שנקבע בשל פטירתו של אדם באדר. יש המחמירים לנהוג יום זכרון בשני האדרים. ליום ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו יש ראיות נוספות שיש לנהוג אותו באד"ש, בסמוך לפורים. גם לגבי ההכרזה בשבת מברכים יש מחלוקת אם לפני חודש ניתן היה לומר אדר סתם בלי להוסיף "ראשון". בקיצור: כמעט בכל הנושא הזה יש מחלוקת, וכדי לצאת ידי כל הדעות ראוי להיזהר ולנקוט בכל חודש גם את סדרו - אדר ראשון או אדר שני. ולמה התכוונו חז"ל כשאמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה"? לכל הבטחון כדאי היה להתחיל בשמחה כבר בחודש שעבר, ויש מהדרין כל השנה.


ע"פ הערך אדר בכרך א

8 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול