פרשת תרומה


וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וגו' ים וגו'. (כה י)


ארון


הכיצד לא מנה הרמב"ם את עשיית הארון בתרי"ג המצוות?

היכן גנוז הארון היום?


מצות עשייתו. מצוה מן התורה לעשות ארון, לשום בו את לוחות העדות, שנאמר: וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים (כאן), וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ (להלן פסוק טז). רבים מן הראשונים מוני המצוות לא מנוה למצוה מיוחדת - אם משום שהיא בכלל עשית המקדש, שכל כלי המקדש בכללו (עי' ספר המצוות לרמב"ם עשה כ וחינוך מצוה צה, ועי' קנאת סופרים לסהמ"צ עשה לג); או משום שאינה מצוה הנוהגת לדורות, שלא נצטרך לעולם לעשות ארון שני, שהארון נגנז, ולעתיד ישוב אלינו (מגילת אסתר בסהמ"צ להרמב"ם עשה לג). ואף שלמה, שעשה את כל הכלים מחדש, לא עשה ארון חדש (ילקוט שמעוני פרשת תרומה). אבל הרמב"ן (בסהמ"צ עשה לג ובהוספותיו למניו מצוות עשה) סובר שעשיית הארון נמנית למצוה בפני עצמה. ואף על פי ששאר הכלים, כגון שולחן, מנורה ומזבח אינם מצוות בפני עצמן, הרי זה משום שהם באים להכשר העבודה שנעשית בהם, ונכללים בכלל מצוות העבודות האלו; אבל הארון יצא למצוה בפני עצמה, שהרי אינו בא לשום עבודת המקדש, ואין שום מעשה ממעשי המקדש נעשה בו. ומצוה הנוהגת לדורות היא, שלעתיד כשימצאו הלוחות אם לא יהיה הארון עמהם, או אם ישבר ויפסד, מצוה עלינו לעשות ארון אחר.

מספר הארונות. נחלקו תנאים כמה ארונות היו:

(א) יש סוברים שהיו שני ארונות שהיו מהלכים עם ישראל במדבר - אחד שהיו בו שברי הלוחות, ואחד שהיה בו ספר תורה. זה שהיו בו שברי לוחות היה יוצא עמהם במלחמה, שנאמר: וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם (במדבר י לג); וזה שספר תורה מונח בו שרוי עמהם במחנה, שנאמר: וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה (שם יד מד), הרי שהיה הארון שרוי בקרב המחנה (ספרי במדבר י לג; ירושלמי שקלים פ"ו ה"א וסוטה פ"ח ה"ג, ולפי גירסת הגר"א שם: הלוחות - במקום ספר תורה - נתונים לתוכו). ז