הרב פרופ' אברהם שטינברג

שטינברג נולד במחנה עקורים בעיר הוף שבגרמניה, בשנת 1947. כשהיה בן כשנתיים עלו הוריו לישראל, וקבעו את מקום מגוריהם בקרית-ים שליד חיפה. האב, הרב משה הלוי שטינברג זצ"ל, כיהן כרב היישוב (ולימים – העיר), והקדיש שעות רבות מידי יום ללימודי התורה של בנו היחיד. בבחרותו למד שטינברג בישיבת מרכז הרב בירושלים. 
שטינברג למד לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, השתלם ברפואת ילדים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ובנוירולוגיה של הילד בבתי החולים אלברט איינשטיין ומונטיפיורי בניו-יורק. הוא עסק ברפואה בבית-החולים "ביקור חולים" ובמרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים כנוירולוג ילדים בכיר. תקופה מסויימת שימש כמנהל היחידה לנוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי שערי צדק. כמו כן עבד כנוירולוג ילדים בקופות החולים השונות בירושלים.
שטינברג שירת כרופא בחיל האוויר (סיים בדרגת רב-סרן).
ברבות השנים העמיק שטינברג את ידיעותיו בתחום האתיקה הרפואית, והוא שימש כמייסד וכמנהל המרכז לאתיקה רפואית בבית-הספר לרפואה בירושלים, וכיום משמש כמנהל היחידה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
עוד בהיותו סטודנט לרפואה צעיר נתמנה שטינברג למנהלו של המכון ע"ש פ. שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה, שליד המרכז הרפואי "שערי צדק". במקביל ייסד והחל להוציא לאור את הרבעון "אסיא" לרפואה והלכה, והתמיד בניהול המכון ובפרסום כתב העת במשך 12 שנה. 
מאז שנת 1969 מפרסם שטינברג ספרים ומאמרים רבים בתחומי האתיקה הרפואית, ההלכה והרפואה, ההיסטוריה הרפואית ונוירולוגיה של הילד. הוא פרסם 42 ספרים ודוחו"ת ציבוריים ב-65 כרכים, ו-292 מאמרים בכתבי עת מקצועיים ופרקים בספרים. גולת הכותרת של פועלו במישור הרפואה ההלכתית היא כתיבת שבעת הכרכים של "האנציקלופדיה ההלכתית-רפואית". מפעל מונומנטאלי זה, פרי עמלו העצמאי של שטינברג, מקיף את כל הנושאים בתחום הרפואה לפי סדר הא"ב, תוך שהוא דן בהיבטים הרפואיים, ההיסטוריים, האתיים, ההלכתיים והמשפטיים שלהם. האנציקלופדיה, שנתקבלה אצל כל החוגים ונדפסה בהסכמתם של גדולי הפוסקים והרבנים, כתובה בסגנון עברי-ישראלי מודרני, תמציתי ובהיר. אנציקלופדיה זו תורגמה לאנגלית על ידי פרופ' פרד רוזנר. 

שטינברג גם מוזמן פעמים הרבה לתת הרצאות בכנסים לאומיים ובין-לאומיים רבים. הוא הרצה ב-250 כנסים, והוא מרבה להרצות בפני קהלים שונים בכל רחבי העולם: ב-35 ערים בישראל, ב-32 ערים בארה"ב, וב-42 ערים במדינות רבות בעולם.

שטינברג משמש כיועץ בענייני רפואה לגדולי הרבנים בדורנו. הרב שטינברג היה בן בית בביתם של הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל והרב אליעזר יהודה וולדינברג זצ"ל, ופרסם רבים מהכרעותיהם ההלכתיות בענייני רפואה. כמו כן התקבל בברכה בבתיהם של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, הרב שמואל ואזנר זצ"ל, והרב עובדיה יוסף זצ"ל. הוא משמש כיועץ בענייני רפואה והלכה לרבנות הראשית לישראל, ויועץ בענייני אתיקה רפואית לכנסת ישראל. 
שטינברג קיבל את פרס ישראל בתחום ספרות תורנית ליוצרים - תשנ"ט – 1999.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

בשנת 2008 הוא קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן.
שטינברג משמש כמומחה בבתי המשפט בענייני נוירולוגיה של הילד ואתיקה רפואית, והוא הגיש למעלה מ-4000 חוות דעת משפטיות לבתי המשפט בישראל.
מאז שנת 2006 מכהן שטינברג כמנהל מוסדות "יד הרב הרצוג" בירושלים והאנציקלופדיה התלמודית – מפעל ספרותי רב-שנים העוסק בתימצות החלק ההלכתי של התורה שבעל-פה בצורה אלפביתית. מאז שנת 2013 משמש שטינברג כעורך ראשי של המיקרופדיה התלמודית.
מאז שנת 2011 שטינברג משמש כראש מדור ההלכה באנציקלופדיה העברית במהדורה המקוונת החדשה.
שטינברג שימש ומשמש כיושב-ראש וכחבר בוועדות ממשלתיות וציבוריות שונות. בין השאר הוא היה יו"ר הוועדה הציבורית שגיבשה את חוק "החולה הנוטה למות" על שלל היבטיו המורכבים, וכיום הוא משמש כיו"ר הועדה הארצית מטעם חוק החולה הנוטה למות התשס"ו-2005; יו"ר ועדת הערכה ארצית לתרומת איברים אלטרואיסטית, משרד הבריאות והמרכז הלאומי להשתלות; יו"ר הוועדה הציבורית לתיקוני חקיקה בחוק האנטומיה והפתולוגיה; יו"ר הפורום הציבורי ייעוצי לקידום תרומות איברים בישראל, המרכז הלאומי להשתלות; יו"ר הוועדה הארצית לנושא שימוש במאגרי דגימות קיימים למחקר גנטי; חבר הועדה לקביעת מוות מוחי-נשימתי, ועוד. כמו כן שטינברג פעיל בגיבוש חוקים בתחומי הרפואה, ובכללם חוק זכויות החולה, חוק החולה הנוטה למות, חוק המוות המוחי-נשימתי, חוק השתלת אברים, חוק שיבוט אדם ועוד. 
שטינברג נשוי ללין, ולהם שלושה ילדים נשואים ושלשה-עשר נכדים.