עורכים, מבקרים ועובדים (ע"פ א-ב)

נולד בירושלים בשנת תרפ"ב. למד בישיבת עץ חיים ובמדרש בני ציון. היה מעורכי "אוצר הפוסקים" והשתתף בקבצי "כרם ציון" בענייני מצוות התלויות בארץ. ערך את חידושי הרא"ז מלצר על זרעים. השתתף בכתיבת ערכים שנדפסו באנציקלופדיה התלמודית בכרכים יג-כז, ובתוכם: חנוכה, חתן וכלה, טוה, טעמים, טפח, טרחא דציבורא, יוצא דופן, ירך, יש אם למקרא, יש כח ביד חכמים, כבוד הצבור. נפטר בשנת תשס"ט.

נולד בפינסק בשנת תרמ"ו. למד בישיבת תורת חיים בירושלים. שימש כרבה של מזכרת בתיה, וכמורה בבית הספר נצח ישראל בפתח תקוה ובבית המדרש למורים בירושלים. היה חבר הועד הלאומי וייסד את שכונת קרית משה בירושלים. מספריו: המידות שהתורה נדרשת בהן, מבוא לתלמוד. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ב. נפטר בכ"ה בסיון תש"ז.

אליעזרי הרב שמואל.png

הרב שמואל אליעזרי ז"ל

נולד בשנת תרס"ח (1907). למד בישיבות ראדין (בראשות החפץ חיים), כנסת בית יצחק בקמיניץ, ומרכז הרב, ובמכון הרי פישל בירושלים. שימש כרבה של שכונת בית וגן בירושלים וכרב הצבאי של אזור ירושלים לאחר מלחמת השחרור, ואח"כ כחבר בית הדין בתל אביב וכרב שכונה שם. מחיבוריו: "מלאכת שמואל" - בירורי הלכות וחידושים; ו"תרומת חלה" - מסכת חלה עם שינויי נוסחאות ומהדורה חדשה של פירושו של הר"י בן מלכי צדק מכתב יד, בצירוף הערות וחידושים משלו. חתנו של ר' ישראל זאב איש הורוביץ, מחבר הספרים "ארץ ישראל ושכנותיה" ו"ירושלים בספרותנו". השתתף באנציקלופדיה התלמודית בשנים תש"ה-תש"ח, בכרכים א-ד. נפטר בג' באדר תשנ"א.

נולד בשנת תרע"ג בקלצק. למד שם בישיבתו של הרב אהרן קוטלר. לאחר שעלה ארצה בשנת תרצ"ה למד בישיבת חברון, והיה מקורב אל הרב איסר זלמן מלצר, וסייע בידו בעריכת ספרו "אבן האזל". השתתף בעריכת "אוצר הפוסקים". עם הקמת המדינה שימש כרב צבאי, ובשנת תשי"ז נתמנה כדיין בבית הדין בתל אביב. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ב, וכן ה. נפטר בשנת תשכ"ה.

נולד בירושלים תרע"ג. למד בישיבות עץ חיים וחברון. היה משגיח רוחני בישיבת קלצק בפרדס חנה ואח"כ ברחובות. בשנת תשי"א נתמנה לרב ראשי ואב"ד לרחובות. השתתף בעריכת אוצר הפוסקים. מספריו: מצוה ולב, מערכי לב, מן הבאר, ריח מים. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים ב-ט. נפטר בי' בחשון תשכ"ה.

נולד בסמרגון שבליטא בשנת תרע"ה. למד בישיבת מיר שבפולין. בשנת תש"ח נתמנה כר"מ בישיבת מיר בברוקלין שבניו יורק. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית, מאלה שנדפסו בכרכים ט-יב, יט-כ. נפטר בי"א באדר א תשמ"א.

נולד ברוסיה בשנת תרס"ט. למד בישיבות קלצק, ברנוביץ, מיר וקמניץ, ולאחר עלותו ארצה (תרצ"ו) בישיבת חברון בירושלים. היה מקורב לרב מאיר בר אילן, והשתתף בריכוז ענייני המערכת באנציקלופדיה התלמודית, עד לשנת תשט"ז, בכרכים א-ז. שימש כמנהל מחלקת הרבנות במשרד הדתות. נפטר בכ"ג בניסן תשנ"ה.

למד בישיבות עץ חיים, ישיבת ציון ושער השמים בירושלים, רבים מספריו עוסקים במצוות התלויות בארץ (תורת א"י, המעשר והתרומה, נטע הלולים, חוקות שדה ותורת השמיטה), ומלבד זאת חיבר: אגרת הפורים, זר התורה, חזון למועד, חיי חנוך, ועוד כ-80 מאמרים שמהם נלקטו בספר "משנת חנוך". חיבורים רבים נשמדו עם כיבוש העיר העתיקה בתש"ח. השתתף באוצר הפוסקים, והיה מראשוני העובדים באנציקלופדיה התלמודית, כמוזכר בכרכים א-ו, וכן בהכנת ערכים מאוחרים יותר. נפטר בי"ג באדר תשל"ז.

נולד בירושלים בתש"ז לאביו הגאון רבי ירוחם פישל גרוסברג זצ"ל - חתנו של הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל, רבה של שכונת בית ישראל בירושלים. למד בישיבה קטנה "תפארת צבי, ובישיבת חברון. היה חתנו  של הגאון רבי שניאור דוד וואלט זצ"ל, אב"ד סאן פאולו ברזיל. חיבר את  סדרת הספרים 'נחלת עמי' על הש"ס והרמב"ם. לאחר נישואיו למד בכולל ברסלב בבני-ברק, ובכולל משכן התורה שע"י ישיבת תפארת ציון בבני ברק. במשך שנים רבות מסר שיעורים בבית הכנסת 'חניכי ישיבת חברון' ברחוב בר אילן בבני-ברק. שיעוריו המרתקים היו לשם דבר. הצטרף למערכת האנציקלופדיה התלמודית בתשל"ה וכתב ביקורת לערכים מכרכים ט"ז – מ - עד סמוך לפטירתו בי' מרחשון תשע"ג.

נולד בבוברויסק (רוסיה הלבנה) בשנת תרס"ג. למד בישיבת סלבודקה. עלה ארצה בשנת תרפ"ה עם מייסדי הישיבה בעיר חברון, ולאחר מאורעות תרפ"ט היה ממייסדי הכולל "אהל תורה" בירושלים, ומחברי מערכת "אוצר הפוסקים". שימש כספרן וכביבליוגרף בספרית "יד הרב הרצוג" מאז שנת תש"ג, ובתפקידו זה סייע לכתיבת ערכים רבים באנציקלופדיה התלמודית. דברים לזכרו נכתבו בקובץ הזכרון משכיל לדוד. נפטר בכ"ב באדר תשל"ט.

נולד בירושלים בשנת תרצ"ג. חתנו של הרב שמואל אהרן שזורי (וובר) מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל. למד בישיבות חיי עולם בירושלים, סלובודקה בבני ברק ותורת אמת בירושלים. בשנים תשכ"ז-תשל"ז שימש כראש ישיבת תורת אמת, ומשנת תשל"ו כרבה של שכונת בית ישראל בירושלים. נמנה על חסידי חב"ד, וכדור שביעי לבעל התניא ייסד את איגוד צאצאי רבנו הזקן, ערך את "ספר הצאצאים" וחיבר ספרים נוספים בענייניה של חסידות זו. השתתף בביקורת של ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים יב-טז. נפטר בי"ג באדר תשס"ט.

נולד בירושלים בשנת תרפ"ב, ולמד בה בישיבות עץ חיים ומיר. לימד בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק וב"בית מדרש לתורה" בסקוקי שבשיקאגו. ממייסדי אוצר מפרשי התלמוד והירחון התורני "מוריה". ההדיר עשרות ספרי ראשונים, ובתוכם: תוספות הרא"ש לבבא מציעא, בית הבחירה להמאירי על כמה מסכתות, חידושי הרמב"ן, עליות דרבנו יונה על בבא בתרא, שער המים לרשב"א, גנזי ראשונים על ברכות ועוד מסכתות, סידור ר"ש מגרמייזא, הגדת הרוקח, ספר האגור, ספר הבתים ועוד. מחיבוריו: שולי האדרת, תורת רבית. ערך את סידרת "הלכה ורפואה". מראשוני העורכים של התלמוד הישראלי השלם, ובאנציקלופדיה התלמודית השתתף בערכים: הלכה, וסת. נפטר בל' בניסן תשנ"א.

נולד בשנת תרצ"ח. למד בישיבת חברון. שימש כראש כולל בבית שמש וכר"מ בישיבת בלז. חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית בשנים תשכ"ח-תשמ"ב, ועסק בערכים שבכרכים יד-יט. נפטר בכ"ט בתמוז תשס"א.

נולד בליטא בשנת תרע"ד. למד בישיבות טלז ומיר באירופה שלפני השואה, ואח"כ שימש כר"מ בישיבת עץ חיים במונטרה (שוייץ). עבר לסנט-פאולו בברזיל, ושם העמיד את החינוך היהודי על תלו. עלה ארצה תשכ"א, תושב בני ברק. חלק מכתביו נדפס בספר זכר שלמה. בשנת תשנ"ג החל לבקר ערכים שנדפסו באנציקלופדיה התלמודית בכרכים טו-כ, כה-כו. נפטר בי"ב בחשון תשנ"ז.

נולד בשנת תרס"ו, ולמד בישיבות טלז ומיר ובישיבת קמניץ אצל רבי ברוך דב לייבוביץ. חתנו של הרב יצחק אייזיק שר. שימש כראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק. חידושיו על הש"ס נדפסו בספרים דברי אליהו. הכין חומר לעשרות ערכים באנציקלופדיה התלמודית, החל מערכים שנדפסו בכרך ז. נפטר בי"ב בטבת תשמ"ב.

נולד ברוגצ'וב בשנת תרמ"ו. למד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', ונסמך בין השאר ע"י ר' יוסף רוזין, הרוגצ'ובר. שימש כרבה של אלכסנדריה באוקראינה. עלה ארצה בשנת תרצ"ב ושימש כרב וכאב"ד בחיפה, ומשנת תשכ"ב כרב שיכון חב"ד בירושלים. השתתף בכתיבת ערכים שנדפסו בכרכים א-ב של האנציקלופדיה התלמודית, וכן בערכים דקין, הדחה, הדרא דכנתא והמסס. נפטר בשבועות תשל"ח.

נולד בבלגיה בשנת תרצ"ה. לאחר עלותו ארצה למד בישיבות לומז'ה בפתח תקוה ומיר בירושלים. עבד בבנק המזרחי ומשנת תשל"ז ועד לפטירתו בד באב תשנ"ז שימש כספרן בספרית האנציקלופדיה התלמודית.

נולד בשנת תרע"ז. למד בישיבת עץ חיים אצל ה""ר איסר זלמן מלצר ואצל סבו ה"ר צבי פסח פרנק. שימש כדיין וכאב"ד בבית הדין בירושלים, ואח"כ בבית הדין הרבני הגדול לערעורים. עמד בראש מחלקת הדיינות במכון הרי פישל. ערך והוציא לאור רבים מכתבי סבו, הרב צבי פסח פרנק, וצירף להם את הערותיו. ערך את ספרי הלכה פסוקה של מכון הרי פישל, וחיבר את הספרים ספר התשובה על הלכות תשובה, ודברי יוסף על אבן העזר, חושן משפט ועל התורה. עסק בביקורת ערכים באנציקלופדיה התלמודית, מאלה שנדפסו בכרכים ז-יט. נפטר בי"א בשבט תשס"א.

נולד במונקאטש בשנת תרס"ד. למד בישיבת ווישיווה בראשות האדמו"ר מויזניץ', בבית המדרש לרבנים בברסלאו ובאוניברסיטת פראג. שימש כרב בפאהרליץ שבסלובקיה. בשנת תרצ"ט עלה ארצה, לימד בבי"ס אלומה ואח"כ עסק במחקר במוסד הרב קוק, וכפרופ' באוניברסיטת בר אילן. מספריו: שמיטת כספים, ספר העגונות. מאמריו נאספו בספר "מחקרים בספרות התשובות". ריכז את תשובותיו של המהר"ם מרוטנבורג, והשתתף בכרכים הראשונים של אוצר הפוסקים, ובהלכה פסוקה. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ב.

נולד בפולין בשנת תרס"ב. למד בישיבת מיר, ושימש כרב בצ'יזבו בפלך לומזה בפולין. בזמן השואה הגיע לשנחאי עם ישיבת מיר, ואח"כ שימש כרב בית כנסת וכר"מ בישיבה בניו יורק. מעזבונו נדפס הספר חידושי יפה לב על מסכת ברכות. השתתף בכתיבת ערכים לכרך י' של האנציקלופדיה התלמודית, וכן בערך שחיטה. נפטר בכ"ט באדר א תשמ"א.

שימש כרב בארה"ב. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בערכים הגשה וחצוצרות ועוד. נדפסו בכרכים ח, ט וי"א.

נולד באורוגואי בשנת תשי"א. למד בארץ בישיבות בית התלמוד, פוניבז', יד מאיר, קול יעקב ומיר. שימש כראש כולל תפארת שרגא בירושלים, וערך את ’אסופת מערכות‘ של חותנו הרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת כרם ביבנה. מעזבונו נדפס: שמועות משה, התבונננות ומעשה, ופרקי חינוך. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בערכים חצי דבר, חשוד על השבועה, טוען ונטען, יתומים, יוחסין, יחלוקו, יחס, ועוד, שנדפסו בכרכים טז-יח, כד, וכו. נפטר בג' בסיון תשס"ו.

נולד בפולין, ולאחר עלותו ארצה למד בישיבת "מרכז הרב" ובמכון הרי פישל. השתתף בכרכי האנציקלופדיה התלמודית ד-כד. נפטר בשנת תשל"ז.

נולד בתימן בשנת תרע"ג, ובתרצ"ד עלה ארצה. עסק בעבודות שונות לפרנסתו, ובשעות הפנאי למד להיות סופר סת"ם, מוהל ושוחט, שימש כשליח בית הדין של עדת התימנים ולימד בבתי כנסת בירושלים. עבד כאב בית בבית ספר "אלומה" בירושלים, ומאז שנסגר בית הספר ובמקומו נוסדה שם האנציקלופדיה התלמודית שימש כאב הבית בבנין של האנציקלופדיה. נפטר בט"ז בתמוז תשס"ח.

נולד בליטא בשנת תרס"ב. למד בישיבת טלז, ולאחר עלותו ארצה (תרפ"ה) בישיבת מרכז הרב. היה ממייסדי מכון הרי פישל, והשתתף בכתיבתם של ספרי המכון - חידושי ר' יחיאל מפריז על מסכת מועד קטן והלכה פסוקה, ובעריכת ספריו של הרב צבי פסח פרנק. היה מראשוני העובדים באנציקלופדיה התלמודית והכין חומר לערכים רבים, גם מאלה שטרם הודפסו. נפטר בי"ג באדר ב תשל"ו.

נולד בזבורוב שבגליציה בשנת תרס"ט, ושימש כרב בעיירות בגליציה ובסרביה. עלה ארצה בשנת תש"א ולימד בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. כיהן כראש מחלקת הכשרות ברבנות הראשית. בשנת תשי"ב נתמנה כר"מ בישיבת רמסגייט שע"י לונדון, ולאחר שנה כרב הראשי באנטוורפן שבבלגיה. מחיבוריו: שו"ת וחידושים "אהל משה". מראשוני המשתתפים באנציקלופדיה התלמודית, בכרכים א-ב, ה. נפטר בט"ז בסיון תשכ"ג.

נולד בפולין. למד בישיבת תורת חיים בורשא, ואח"כ בקמניץ. לאחר עלותו ארצה נמנה על חברי מכון הרי פישל. ההדיר את פירושו של ר"י אלמדרי על מס' סנהדרין, והשתתף ב‘הלכה פסוקה‘. למערכת האנציקלופדיה התלמודית הצטרף מתחילתה בהכנת עשרות ערכים, מאלה שנדפסו כבר ומאלה שעתידים להידפס. נפטר בט' בתמוז תשל"ד.

נולד בירושלים בשנת תרפ"ו. למד בישיבת מיר בירושלים והיה מראשוני החברים במכון הרי פישל. שימש כר"מ בישיבת עץ חיים בירושלים; משנת תשכ"ט כראש ישיבה; ובשנים תשל"ט-תשנ"ט כראש ישיבה בסקווער שבארה"ב. חיבר את הספר דבר המלך על הרמב"ם ספר קדושה ועל מסכתות הש"ס. השתתף בעריכת פסקי הרי"ד על הש"ס ובעריכת הספר תורת מיכאל לר' מיכאל פורשלגר שבהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים י-יח, כא, כג, וביניהם ערכי החזקות. נפטר בז' באב תשס"ז.

נולד במוהילב בשנת תרל"ד. למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב, ובוילנא אצל ר' חנוך הניך אייגס (ה"מרחשת"), ואצל ר' חיים עוזר (ה"אחיעזר"). למד משפטים באוניברסיטה בפטרבורג, לימד שם באקדמיה ללימודי המזרח והשתתף באנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית. עלה ארצה בשנת תרצ"ו. מחיבוריו: שו"ת לב אריה; תורת חושן משפט; תורת אבן העזר; דברי ספר; דברי משפט. היה מעורכי אוצר התלמוד, תלמוד לעם, התנאים ומשנתם, ושיטה מקובצת על מסכת פסחים, ומאמרים רבים. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בערכים: אבות הטומאות, אוהל המת, אורח בזמנו בא, אין אדם מעיז פניו לפני בעל חובו, אין מבטלין אסור לכתחילה, ועוד, בכרכים א-ד, ו. נפטר בה' בשבט תשט"ז.

נולד בוורשא בשנת תרס"ג. למד בישיבת לומז'ה, ואחר עלותו ארצה בישיבת חברון שבעיר חברון. היה ממייסדי מכון הרי פישל בירושלים. שימש כדיין בחיפה. השתתף בכתיבת ההערות למשניות מסכת ברכות (ירושלים תש"ה), ופרסם חידושי תורה בבטאונים שונים. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ד, ו בכתיבת הערכים שעניינם בגדי כהונה, והערך אי אפשי בתקנת חכמים. נפטר בכ"ט בתשרי תשל"ג.

נולד בוינה בשנת תרנ"ג. למד בישיבת פרשבורג. הוכתר כד"ר בוינה, והורה בבית המדרש למורים בקלן שבגרמניה. השתתף בתרגום המשנה לגרמנית. בשנת תרצ"ג נתמנה כרבה של העיר ממל, ובתרצ"ט עלה ארצה ולימד בירושלים בבית הספר התיכון "מעלה" ובבית המדרש למורים "מזרחי". ההדיר את חלק החידושים שבספר הישר לרבנו תם, ואת חידושי מהר"ם שיף למסכת גיטין, שאליהם הוסיף מחידושיו. מאמריו פורסמו בספרו מחקרים בתלמוד. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ב בערכים אגודל, אמה, אצבע, אש ועוד. נפטר בט"ו באייר תשי"ט.

נולד בסובלק שבליטא בשנת תרע"ו. חניך ישיבות רומיילס בוילנא ואהל תורה בירושלים. כחבר מכון הרי פישל בירושלים עסק בהכנת "התחוקה לישראל". עסק רבות בסדר קדשים, ומספריו: "כנסת הראשונים", בו כינס את דברי הראשונים על המסכתות, והוסיף לפרשם במדור "שער מרדכי"; "תורת הקודש" - על הלכות בית הבחירה וענייני קדשים. דבריו על התורה והמועדים כונסו בספר "מקדש מרדכי". חותנו היה הרב יצחק אריאלי, בעל "עינים למשפט". שימש כאב בי"ד בתל אביב. הצטרף למערכת האנציקלופדיה התלמודית מאז כרך ד, ועסק בערכי הקדשים (הערכה והעמדה, העלאת חוץ, הקדש, הקטרה, זרוע לחיים וקבה, זריקה וכו'); החטאות; שחיטה וטריפות (הגרמה, חלדה, יתר וכו'); גרמא וגרמי. נפטר בב' באדר תשמ"א.

למד בישיבת מיר בפולין. עבר למונטריאול שבקנדה וערך שם את הירחון "מרכז התורה". בניו יורק שבארה"ב שימש כר"מ בישיבת תורה ודעת, ואח"כ כראש ישיבת "שער התורה" - גרודנא. הצטרף לעבודה באנציקלופדיה התלמודית בשנת תשט"ו, בלוקחו חלק בערכים העוסקים באבות המלאכות של שבת: דש, זורה, זורע, חורש, וטוחן. ערכים נוספים שבהם השתתף: הזק ראיה, הזמה והכחשה, התראה, זכין לאדם שלא בפניו, חיבת הקודש, חוקות הגויים, חולה, חינוך כלי המקדש, חצי שיעור, חציצה, חלוקת שותפות, יהרג ואל יעבור, כהן, נשיאת כפיים, פסולי כהונה, פסולי עבודה, פסולי עדות, פיקוח נפש, פריקה וטעינה, צער בעלי חיים ועוד. נפטר בי"ג באב תשס"ט.

נולד בעיירה איביה בפולין (תחת שלטון ליטא) בשנת תרס"ב. למד אצל רב"ב לייבוביץ בקרמנצ'וג ובוילנא. עלה ארצה בשנת תרפ"ה, והיה מראשוני הלומדים בישיבת מרכז הרב ואח"כ במכון הרי פישל. השתתף בכתיבת ההערות למשניות מסכת פאה (ירושלים תש"ה). מדברי תורתו נלקטו בספר "למד דעת". השתתף בעריכת "אוצר הפוסקים", וכן בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים ד-ח. נפטר בי"ג בתשרי תשמ"ג.

נולד בליטא בשנת תר"ל. למד בישיבות מיר, ולוז'ין (אצל הנצי"ב) ואיישישוק. לימד בישיבת רבי אליהו חיים מייזל בלודז' ואח"כ ב"בית אולפנא" שם. עלה ארצה בשנת תרצ"ז, ושימש ברבנות בת"א. מספריו: משנה לתלמידים על סדר זרעים עם פירוש קצר ומבוא (לודז' תרפ"א); "קורות עם עולם" על זמן בית שני (לודז' תרצ"ה, ומהדורה שניה מתוקנת בשם "תקופת בית שני", ניו יורק תשל"ד); "קול יעקב" (תל אביב תש"ו) בעניינים שונים. השתתף בכרכים א-ב באנציקלופדיה התלמודית. נפטר בג' בשבט תש"ו.

נולד בבוקבינה (רומניה) בשנת תרנ"ה. למד אצל הרב יהודה לייב צירלסון, הרב אהרן וולקין והרב שלמה זלמן ערנרייך. שימש כראב"ד בגורה הומורה ובבוקרסט שברומניה. עלה ארצה בשנת תש"ז ושימש כרבה של שכונת רמב"ם (המושבה הגרמנית) בירושלים וכחבר מערכת "הלכה פסוקה" במכון הרי פישל. מספריו: קונטרס עין יעקב על האבודרהם, שו"ת קול יעקב, משפטים לישראל, הלכה פסוקה. השתתף בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה התלמודית מהאות ג' ואילך. נפטר בירושלים בי"ח בשבט תשכ"ג.

נולד בירושלים בשנת תרע"ה. למד בישיבת מרכז הרב ובמכון הרי פישל. לאחר קום המדינה שימש כמורה בקנדה ובאוסטרליה. מחיבוריו: "העמק תשובה" על תשובות הרוגצ'ובי, ו"צפונות הרוגצ'ובי" על תורתו. השתתף בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה התלמודית, מאלה שנדפסו בכרכים א, ג, ו, טז. נפטר בכ"ג בתשרי תש"ס.

נולד בגרודנא בשנת תרס"ט. למד בישיבותיהם של רבי שמעון שקופ בגרודנא ורבי ברוך בר ליבוביץ' בקמניץ. בשנת תרצ"ג עלה ארצה ולמד אצל הראי"ה קוק בישיבת מרכז הרב בירושלים. בשנת תש"ו עקר לארה"ב ושם הקים את ישיבת "ארץ ישראל" בניו יורק. חזר ארצה בשנת תשל"ד. אשתו בזיווג ראשון היתה בתו של הרב אליעזר סילבר מארה"ב. מספריו: חוקת הפסח (על הל' קרבן פסח לרמב"ם), משפט המלוכה (על הל' מלכים לרמב"ם), שיטה מקובצת על מס' פסחים. מאמריו כונסו בספרים קול צופיך, קול יהודה, חכמת גרשון ואפיקי יהודה. הכין חומר לערכים עבור האנציקלופדיה התלמודית מתחילת היווסדה. נפטר בי' בשבט תש"ס.

נולד ברוסיה בשנת תרס"ו. למד בישיבת לובביץ' ובמינסק, ובאוניברסיטה שם למד מדעי המזרח. עלה ארצה בשנת תרצ"ו, ולימד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה. בשנים תש"ד-תשי"ג שימש כמזכירה של מערכת האנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ד. בשנים תשי"א-תשל"ה עמד בראש מערכת החינוך היהודי בדרום אפריקה. מספריו: "ללשונות הרמב"ם" ו"חקרי זמנים". נפטר באלול תשנ"ד.

נולד בשנת תרפ"ו. ערך את "אגרות בעל התניא ובני דורו", וההדיר את פירוש הרשב"ץ על ברכות, שיטה קדמונית על קידושין ואת אגרות הרמ"ה. השתתף במהדורת פרנקל של הרמב"ם. באנציקלופדיה התלמודית בין השנים תשט"ו-תשמ"ה השתתף בכתיבת ערכים (ביניהם: הפרשת חלה, הפרשת תרומות ומעשרות ווידוי מעשר, חמץ, חמץ נוקשה וחמץ שעבר עליו הפסח, חציצה, טעמים, יום, כתובה, כתובת בנין דיכרין וכתובת יבמין) ועסק בביקורת. נפטר בכ"ז באלול תש"ע.

מראשוני המשתתפים באנציקלופדיה התלמודית. ערכים שבהם השתתף נדפסו בכרכים א-ג, ו, ט-י. החל להוציא לאור את הספר בנין הריא"ל על תבנית בתי המקדש, וממנו יצאה לאור רק חוברת אחת. הוזכר כמי ש"עזב את ארץ החיים בלא עת ולא זכה לראות את פרי עמלו", בהקדמתו של מייסד האנציקלופדיה, הרב ברלין, לכרך הראשון במהדורתו הראשונה (טבת תש"ז).

נולד בירושלים בג' בטבת תרע"ו, למד בה בישיבות עץ חיים וחברון, ושימש כראש ישיבת שערי ציון. היה חתנו של הרב אברהם ורנר, רבה של נתניה. שימש כרבו של כפר ויתקין, ואח"כ בבית הדין האזורי ובבית הדין הגדול בירושלים, וכן כרבו של המרכז הרפואי שערי צדק. מספריו: שו"ת ציץ אליעזר (22 כרכים), דבר אליעזר, הלכות מדינה. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ו, ובין השאר בערך ארץ ישראל. נפטר בל' בחשון תשס"ז.

נולד בסטביסק שבפולין בשנת תרע"ו. למד בישיבת חברון. שימש כראש ישיבה בלוצרן שבשוייץ, וכדיין בבית הדין האזורי בפתח תקוה. עסק באנציקלופדיה התלמודית בביקורת של ערכים שנדפסו בכרכים ט-יז. נפטר בי"ח בכסלו תשל"ח.

נולד בירושלים בשנת תרס"ו, ולמד בה בישיבת עץ חיים. היה מראשוני החברים במכון הארי פישל. חתנו של הרב יעקב משה חרל"פ. שימש כראשם של מכון הרי פישל ושל ישיבת בית זבול וכרבה של שכונת קרית משה ואח"כ של שכונת זכרון משה בירושלים. ההדיר ספרי ראשונים רבים, ובתוכם: חידושי הרמב"ם על התלמוד, פירוש המשנה לרבי נתן אב הישיבה, דקדוקי סופרים לירושלמי ברכות, פרושי ר' אליהו מלונדריש ופסקיו לסדר זרעים, שיטה לתלמיד ר' יחיאל מפריס על מסכת מועד קטן, פירוש מסכת משקין לאחד הראשונים. השתתף בכתיבת בירור הלכה על מסכת ביצה ובעריכת רמב"ם לעם. מאמריו וחידושיו קובצו לספרים ’זמנים‘ ו‘מילי דמרדכי‘. עבד במכון התלמוד הישראלי השלם, וסייע בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה התלמודית אשר נדפסו בכרכים א-ז, ט-יא, כה-כז. נפטר בו' באדר תשכ"ג.

נולד בסלוצק שבליטא בשנת תרס"א. למד בישיבות סלוצק וקלצק אצל רבי איסר זלמן מלצר. עלה ארצה בשנת תרפ"ה ולמד בישיבת מרכז הרב בירושלים. כיהן כרב בדרום אפריקה, והוסמך שם כדוקטור למשפטים. שב ארצה בשנת תשי"ג, שימש כיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, והיה העורך של קובץ פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. מחיבוריו: 'האיש והאשה בדיני ישראל', ו'סם חיים', וספר אוטוביוגרפי: Slutzk, Johannesburg, Jerusalem. השתתף בערכים שנדפסו בכרך ז באנציקלופדיה התלמודית. נפטר בי"א באייר תשס"ד בהיותו בן 103.

נולד בסלוצק בליטא. בשנת תרס"ט, ולמד שם אצל הרא"ז מלצר וה"ר יחזקאל אברמסקי, ואח"כ במינסק אצל ה"ר יהושע צימבליסט וה"ר אברהם אליהו מייזס. עלה ארצה בשנת תרצ"ד ולמד בישיבת מרכז הרב אצל הראי"ה קוק ורי"מ חרל"פ. משנת תרצ"ח שימש כרב המושב כפר הרוא"ה, ולימד בישיבת בני עקיבא שם, במדרשית נע"ם בפרדס חנה ובישיבת מרכז הרב בירושלים. בשנת תשכ"ה מונה כדיין בבית הדין הגדול בירושלים, עבר לירושלים ונמנה על ראשי ישיבת מרכז הרב. ייסד את מכון ארץ חמדה ועמד בראשו. מספריו: פרקים במחשבת ישראל, עמוד הימיני, ארץ חמדה, חוות בנימין, משפטי שאול, ועוד. ערך את הקבצים "התורה והמדינה" ו"ברקאי". השתתף בכתיבת הערכים אבדה, אבדה מדעת, ואין הולכין בממון אחר הרוב שנדפסו בכרך א של האנציקלופדיה התלמודית. נפטר בי"ט בסיון תשנ"ה.

נולד בגרמניה בשנת תרפ"ה. לאחר שעבר לארה"ב למד בישיבת פחד יצחק. חיבר קונטרס למען אחי, והיה מעורכי הקובץ התורני מישרים. השתתף בכתיבת הערך הערבת ריבית שבכרך ט של האנציקלופדיה התלמודית, וכן הכין חומר לערכים מי פירות, פסח מצרים, ופסח שני.

נולד בוורשא בשנת תרע"ו. למד בישיבת שפת אמת. ניהל את בית תורה שלמה שייסד אביו הרב מנחם מנדל כשר. חיבר וההדיר ספרים רבים, וביניהם: הגאון הרוגטשובי ותלמודו, פרקים בתורת החסידות, כתבי מהר"ל מפראג, ועוד. ערך את 25 כרכיו של השנתון ההלכתי "נועם" (תשי"ח-תשמ"ד). השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית, שנדפסו בכרכים א-ג, ה-ו, טו, יח, כה, ומהם: אגד, אדם, אחיזת עינים, גוזמא, גורל, גורעין ומוסיפין ודורשין, גזרה שוה, גלגול שבועה, גמילות חסדים, גנבת דעת, גרדומי מצוה, דבר שאין בו ממש, דבר שאינו מסוים, דברים בטלים, דינא דמלכותא, הכנסת כלה, הלכה כדברי המכריע. נפטר בג' בניסן תשמ"ד.

נולד סמוך לביאליסטוק בשנת תרס"ב. למד בישיבות סלובודקה, ראדין ומיר. כיהן כרב בוולמא ואח"כ כראש ישיבה באושמינה. עלה ארצה בשנת תרצ"ו. היה בקי גדול, ועסק באיסוף חומר באוצר הפוסקים וכן לערכי האנציקלופדיה התלמודית. שימש כממונה על העירוב בירושלים, ושאלות רבות הופנו אליו כמומחה לנושא זה. בשל כך הוזמן להתקנת עירוב בהר-טוב (בית שמש), שם נפגע בתאונת דרכים, ונפטר בט"ז בתמוז תשי"ג.

נולד בליטא ולמד בישיבת מיר בפולין. בגלות הישיבה לשנחאי שביפן נשא את בתו של האדמו"ר מאמשינוב, ואחרי המלחמה עבר עם חותנו לניו יורק שבארה"ב. שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים, כראש ישיבת אמשינוב, ואח"כ בישיבה בצפת. חיבר את הספר שנות חיים על שבועת העדות. בנו הוא האדמו"ר מאמשינוב הנוכחי. השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית שנדפסו בכרכים ח וט"ז. נפטר בתשנ"ג.

נולד בליטא, ולמד בקמניץ. לאחר עלותו ארצה למד בישיבת מרכז הרב בירושלים. השתתף בערכי האנציקלופדיה התלמודית המודפסים בכרכים ב, ד', ו-י, יב-יט.

נולד בבלגיה בשנת תרע"א, ולמד בישיבתו של הרב ברויאר בפרנקפורט, ואח"כ בטלז, במיר ובקמניץ שבליטא. בשנת תרצ"ז עבר לאנגליה, ובשנת תש"ב עלה ארצה. לאחר פטירת אביו (תש"ה) חזר לאנגליה ושימש שם כרבה של לטשוורת במשך 25 שנה, וחזר ארצה בשנת תשל"א. לאחר פטירתו יצא לאור חיבורו על הרמב"ם "אשר למלך". השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ג, וכן ו, ובין השאר בערכים אין שליח לדבר עברה, אין שליחות לנכרי ואש. נפטר בח' בחשון תשל"ח.

נולד בוולאצלובק שבפולין בשנת תרע"ז. למד בישיבת חכמי לובלין. עלה ארצה בשנת תרצ"ו, ולמד ולימד בישיבת שפת אמת בירושלים. חיבר את הספר שערי יצחק (17 כרכים על מסכתות הש"ס), ושימש כדיין בבית הדין של אגודת ישראל. השתתף באנציקלופדיה התלמודית בכרכים א-ב בכתיבת ערכים, וביניהם: אזכרות, אין אדם פורע בתוך זמנו, ואסטניס. נפטר בשנת תשנ"ט.

נולד בתל אביב בשנת תרצ"ו, לאביו הר"ר דוד שלמה (בנו של הרב יצחק, רבה של יוהנסבורג) ולאמו ליפשא לבית דונחין. למד ב"ישוב החדש", בישיבת "חברון", בכולל ישיבת פוניבז' ובכולל "שבט מיהודא" בנשיאות הרב אונטרמן זצ"ל. היה חתנו של הרב שאול ישראלי זצ"ל. שימש כר"מ בישיבת "כרם ביבנה" וכרבה של שכונת "יד אליהו" בתל אביב. עם פרישתו (המוקדמת) לגמלאות בתשמ.ףה הצטרף  למערכת האנציקלופדיה התלמודית בעריכת ביקורת לערכים רבים מכרכים י"ט – מ, תוך שהוא ממשיך ללמוד וללמד בכוללים בבני ברק. נפטר בר"ח אדר תשע"ח.

נולד בריגה שבלטביה בשנת תרס"ו. למד בראדין, בקוברין, בקלצק ובמיר. עלה ארצה בתרצ"ו, וכיהן כמשגיח בישיבת הישוב החדש בתל אביב, כר"מ בישיבת הדרום ברחובות ובישיבת אחי תמימים בתל אביב, וכאב בית הדין הרבני ברחובות ואח"כ בחיפה. מקצת מחידושיו נדפסו בספר דעת יואל. השתתף בכרך י"א של האנציקלופדיה התלמודית, בערך הרכבה ועוד. נפטר בט' באדר תשמ"ה.

נולד בירושלים בשנת תרע"א. למד בישיבת מרכז הרב ובכולל בית זבול. השתתף בעריכת ספרי מכון התלמוד הישראלי השלם מאז היווסדו - דקדוקי סופרים, ובית הבחירה של המאירי על מסכתות פסחים ויומא. משנת תשט"ו ועד לפטירתו שימש כמרכז המערכת של האנציקלופדיה התלמודית וכסמנכ"ל. נפטר בט"ו באלול תשמ"ט.

נולד בירושלים בשנת תרפ"א. למד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. מלבד בקיאותו בתורה ידע הרבה שפות. תירגם משפת הלדינו את החיבור "ילקוט מעם לועז", והשלים כרכים חסרים. תירגם וההדיר את סידור רבי שלמה ב"ר נתן מסג'למסה, חובות הלבבות, אבודרהם, פירוש התפילות והברכות לרבי יהודה ב"ר יקר, דרשות ופירוש רבנו יונה על התורה, דרשות רבי שמואל די אוזידה, וכן את "מלחמות היהודים" ליוסף בן מתתיהו. במאמריו השתמש גם בפסבדונים שמואל חגי ושמואל ירושלמי. בניו הוציאו לזכרו את הספר מנחת שמואל. הכין ערכים באנציקלופדיה התלמודית, בעיקר בענייני תפילה וברכות, המובאים בכרכים א-ב, ד-יח, כה-כז. נפטר בשנת תשנ"ז.

נולד בגרמניה. השתתף בתרגום פירוש החומש של הרב שמשון רפאל הירש מגרמנית. הקים את "צדקת יוסף נפתלי", קרן לנצרכים. עסק בהגהת האנציקלופדיה התלמודית והכנתה לדפוס עד לפטירתו בכ' באדר תשמ"ב.

נולד בשנת תרפ"ג. כתב מאמרים בנושאים הקשורים לטעמי המקרא. לזכרו יצא הספר 'מחקרים במקרא ובלשונו'. השתתף בערכים באנציקלופדיה התלמודית שנדפסו בכרכים ג, ה-ו. נפטר בשנת תשי"ג.

נולד בורשה בשנת תרפ"ד. למד בישיבת קמניץ אצל ה"ר ברוך בר ליבוביץ. לאחר מלחמת העולם השניה הגיע לניו יורק. מחיבוריו: ארץ ישראל בספרות התשובות; התקנות בישראל; מהדיר "רבנו אפרים", עורך כתב העת "אור המזרח". הכין ערכים רבים באנציקלופדיה התלמודית מהאות י' ואילך. על השתתפותו באנציקלופדיה כתב הסופר טוביה פרשל בחוברת אור המזרח נ(ג-ד), ניסן תשס"ה. נפטר בכ"ד בטבת תש"ס.