פרשת ויצא



אחות אשתו


ע"פ הערך אחות אשה בכרך א


אחות אשתו, כל זמן שאשתו חיה, היא אחת מן העריות האסורות מן התורה, שנאמר: "ואשה אל אחותה לא תיקח לצרור לגלות ערוותה עליה בחייה" (ויקרא יח,יח). דאגה התורה ששתי אחיות, שבמטבען אוהבות הן זו את זו, לא תגענה למצב שהן צרות זו לזו. לאחר פטירתה של אשה, מותר ואף מומלץ לאדם לשאת את אחותה. שערו בנפשכם כיצד הבית שאיבד את "עקרת הבית" שלו חוזר ומתפקד כמעט בצורה דומה לאחר שאבי המשפחה נושא את אחות אשתו המנוחה.

אחת משבע מצוות בני נח היא איסור העריות. האם נכלל בכך גם איסור זה של נשיאת שתי אחיות? ההבדל בין איסור זה לבין שאר איסורי עריות, שבאיסור זה נאמר "לא תיקח" - היינו, עיקר האיסור הוא האישות, הקידושין, ולא הביאה, והלא אצל בני נח לא קיים המושג 'קיחה' (קידושין). בכך מבארים הראשונים, ובתוכם הרמב"ן בחידושיו ליבמות צז,א, מדוע נשא יעקב שתי אחיות - הרי הוא עדיין היה בגדר "בן נח".

אולם יש אומרים שמהפסוק המהווה כותרת לפרשת העריות - "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו" (ויק' יח,ו) לומדים שכל העריות שבפרשה זו נאסרו על כל איש ואיש, גם על בני נח. לשיטה זו נזדקק לתירוצים אחרים לנישואיו של יעקב, כגון לתירוץ אחר של הרמב"ן, בפירושו לתורה, שבעודו בחוץ לארץ לא התחייב יעקב במצוות.

39 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול