פרשת אחרי מות

חוקות הגויים

"ובחוקותיהם לא תלכו" (יח,ג) מזהיר הכתוב, ופירש רש"י: כגון תיטראות וקרקסאות. המקור הוא בספרא, והכוונה היא למקומות שמתקבצים שם לעבודה זרה, בתי משתאות ומקום שחוק.

יש מפרשים שהכוונה היא לאסור בניית בניינים מעין אלו שמטרתם דומה. אבל אם יחליט אדריכל לבנות בנין בסגנון דומה לזה שבו נבנו כנסיות או מקדשי עבודה זרה – לא הוא ולא הקבלן יעברו על הלאו "ובחוקותיהם לא תלכו". כמובן, לא מדובר על העתקה גמורה עם כל סמלי העבודה הזרה המלווים בניינים כאלו. אין אפוא פלא על בתי כנסיות שנבנו בסגנון גותי.

אך יש מפרשים שהאיסור אינו בבניה, אלא בהליכה למקומות שבו מתקבצים הגויים לעבודה זרה שלהם, למשתה או לשחוק. זהו המקור שממנו לומדים את האזהרה לבן סורר ומורה, שאסור היה לו לנהוג כגויים ולהיות זולל וסובא. שאילולא היה בן זה מוזהר, אי אפשר היה לעונשו.

יש שלומדים מפסוק זה את האזהרה שלא ללכת לזירה שבה מתבצעת מלחמת שוורים. האיסור איננו משום צער בעלי חיים הכרוך בדבר (אם כי אפשר שגם בגלל זאת), אלא בגלל שזהו משחק שנהוג היה (ועדיין!) על ידי הגויים, ואנו בני ישראל מוזהרים להתרחק ממנו. על כך דרשו חז"ל (ע"ז יח,ב) את הפסוק בתהלים (א,א): "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" – זה שלא הלך לתיאטראטת ולקרקסאות של עובדי כוכבים, "ובדרך חטאים לא עמד" – זה שלא עמד בקנגיון (קרב בע"ח). מה נותר אפוא לעשות בזמננו הפנוי? לישון?! לא ולא! "ובתורתו יהגה יומם ולילה".

ע"פ הערך חקות הגויים בכרך יז