פרשת אחרי מות

וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם

וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. (טז כט)


איסור האכילה ביום הכפורים

יום הכפורים. יום העשירי לחדש תשרי, שהוא יום שבתון ותענית, ותשובה וכפרה.

הפרקים: א. גדרו וקביעותו; ב. איסורו במלאכה; ג. מצות העינוי; ד. איסור אכילה ושתיה; ה. איסור רחיצה; ו. איסור סיכה; ז. איסור נעילת הסנדל; ח. איסור תשמיש המטה; ט. התשובה וכפרת היום; י. בתורת מועד ומקרא קדש; יא. התפילות, הקריאות ומנהגי היום; יב. יום טוב שני; יג. מוצאי יום הכפורים

כרך כב טורים תכ-תקעד


"זונדה" (הזנה דרך הוריד) - האם אסורה ביום הכיפורים?

בליעת מאכל עטוף - האם מותרת ביום הכיפורים?

שיעורו. שיעור אכילה ביום כיום הכפורים, לענין חיוב כרת ומלקות וחטאת, היא ככותבת - תמר יבש (הערוך ע' כותבת; המנהיג הלכות צום כפור סי' ל) - הגסה (משנה יומא עג ב; רמב"ם שביתת עשור פ"ב ה"א; טור ושולחן ערוך אורח חיים תריב א וה). ושיעור זה הוא השיעור שבו דעתו של אדם מתיישבת עליו (יומא עט א). ואין שיעור האכילה שחייבים עליה ביום הכפורים בכזית, כשאר אסורי אכילה, לפי ששינה הכתוב בלשון שבה נאמר בתורה איסור האכילה, שלא נאמר איסורו בתורה בלשון "אכילה" אלא בלשון "עינוי", לפיכך שינו חכמים שיעורו של האיסור (ברייתא יומא פ א בשם רבי).

ישוב הדעת ללא מעשה אכילה. אכל פחות מכשיעור סמוך לכניסת יוה"כ - שלא נתיישבה דעתו באותה אכילה (שו"ת בית שערים או"ח סי' עח) - ואחרי שנכנס היום השלימו לכשיעור - ונתיישבה דעתו באכילה זו (שם) - דעת הבית שערים (שם) והלחם שלמה (או"ח סי' קי אות א) ועוד אחרונים שהוא פטור, שאין חייבים ביה"כ על ישוב הדעת, אלא אם בא על ידי אכילה האסורה; שעצם החיוב משום אכילה הוא, וישוב הדעת