פרשת אחרי מות-קדושים



נגיעה באוכל ביוכ"פ


"ועיניתם את נפשותיכם" נאמר בפרשתנו, (טז,לא), אף שכבר נאמר קודם לכן (פס' כט) "תענו את נפשותיכם", ועוד 3 פעמים נוספות – סך הכל 5 פעמים, ומכאן סמכו חכמים לחמשת העינויים שחייבים בהם ביוהכ"פ.

בירושלמי פסחים פ"ד ה"ד נאמר, שלמרות שלחם הפנים מתחלק לאנשי המשמר בכל שבת בבוקר, כשיום הכיפורים חל בשבת מחלקים אותו בערב של מוצאי יוהכ"פ, כדי שלא יבואו לאוכלו. הרי לנו שאפילו נגיעה באוכל אסורה ביום הכיפורים.

אבל יש המתירים את הנגיעה, ולדעתם אין לחוש שמא יבוא לאכול, לפי שביוהכ"פ אדם מסיח דעתו מכל אוכל ואימת יום הדין עליו (אימרה חסידית אומרת, שאפילו היו מבטלים את הצומות, ביום הכיפורים היו צמים, כיון שמי צריך לאכול ביום זה?!). אלה יצטרכו לפרש את דברי הירושלמי, שהם לא נאמרו להלכה, אלא לפי דעתו של מי שסובר שמותר להכין מיוהכ"פ שחל בשבת ליום החול שלמחרתו. למאן דאמר זה נאלצו להסביר שהחלוקה המאוחרת של לחם הפנים היא מחשש אכילה שתבוא בעקבות הנגיעה. אבל להלכה אין צורך בטעם זה.

ע"פ הערך יום הכפורים, בכרך כב

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול