פרשת בהר


אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.

(כה ה)

רש"י: לא תקצור - להיות מחזיק בו כשאר קציר, אלא הפקר יהיה לכל.

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. (שם כג)



שמיטה


אפקעתא דמלכא. הפקעת הבעלות על פי מצות ה' שבתורה.

הפרקים: א. בשביעית; ב. ביובל

כרך ב עמודים קמ-מא


האם התורה היא שמפקירה את פירות השביעית, או שבעל השדה מצווה להפקירם?

האם התורה משמטת חובות בשמיטה, או שהמלוה מצווה להשמיטן?

האם התורה מפקיעה מכירת קרקעות ביובל, או שהקונה קנה מתחילה רק עד שנת היובל?

לשתי הפקעות קראו בגמרא "אפקעתא דמלכא" - הפקעת הבעלות על פי מצות ה' שבתורה:

א. בשביעית - לגבי הפקר הפירות (ב"מ לט א), ולאיסור הזריעה (שם קו א);

ב. ביובל - לחזרת השדות המכורות מהלוקח להמוכר (שם קט א).