פרשת האזינו



פרשת האזינו

הזיו לך

מלים אלו, "הזיו לך" אינן תחילתו של פיוט הנאמר בשבת שובה, אלא הן סימן לחלוקתה של פרשת האזינו בין העולים לתורה. הכהן קורא מ"האזינו" 6 פסוקים, הלוי - מ"זכור ימות עולם" 6 פסוקים, שלישי - מ"ירכיבהו על במותי ארץ" 5 פסוקים, רביעי - מ"וירא ה' וינאץ" 10 פסוקים, חמישי - מ"לו חכמו ישכילו זאת" 11 פסוקים, שישי - מ"כי אשא אל שמים" 4 פסוקים עד סוף השירה, והשביעי מסיים את הפרשה כולה (9 פסוקים).

חלוקה נוקשה זו מונעת מאיתנו להעלות עולים נוספים ולחלק את הפרשה באופן אחר. לכל היותר ניתן להוסיף עולה בפרשיה האחרונה, ולחלק את קריאתו של השביעי לשנים, ולקרוא לעולה השמיני את קריאת המפטיר.

החלוקה הנ"ל היא הנזכרת בשלחן-ערוך (או"ח תכח, ה), אולם יש שציינו חלוקה שונה, ובלבד שראשי הפרשיות יתחילו באותיות המצויינות הזיו לך. הרמב"ם כתב שהטעם לחלוקה זו הוא "כדי שיחזרו העם בתשובה" (הל' תפילה יג,ה). יתכן שכוונתו למילות התוכחה בהם מפסיקים (למרות שכל השנה אנו משתדלים לא להפסיק בדברי תוכחה) כדי להשיב בתשובה בשבת שובה; ואולי כוונתו לעצם המילים הזיו לך, שיש להן משמעות לא רק כסימן וכראשי תיבות, אלא גם כמלות עידוד לעם - הזיו והתפארת לנו, שכן אנו שבים בתשובה.

אם זוהי כוונת הסימן, הרי שאולי יש לכך ענין רק בשבת שובה עצמה, אבל בשני ובחמישי ובמנחה (של פר' נצבים-וילך וא' דראש השנה) לא היינו צריכים לקרוא 18 פסוקים לשלושת העולים לתורה (6 לכל אחד), אלא די היה בקריאת 12 פסוקים, בהם הלוי מתחיל ב"הצור תמים פעלו", והישראל ב"זכור ימות עולם". אולם יש שפסקו שגם אז יש להקפיד על קיומו של הסימן, ולפחות על תחילתו - הזי, ולקרוא את כל 18 הפסוקים.

ע"פ הערך הזי"ו ל"ך בכרך ח

6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח