פרשת ויקרא


וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים

וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.

וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג

וְהוּא לֹא יָדַע וְנִסְלַח לוֹ. (ה יז-יח)


אשם תלוי

ספק לו אם חטא והקריב אשם תלוי, ואח"כ נודע לו בוודאי שחטא - האם חוזר ומקריב קרבן חטאת?

ואם עבר יום כיפור לפני שהקריב אשם תלוי - האם נפטר מחיובו?

על פי הערך: אשם תלוי, באנציקלופדיה התלמודית כרך ב


חיובו. כל חטא שחייבים על שגגתו חטאת קבועה, חייבים על שגגת ספקו אשם תלוי (משנה כריתות ב א), שנאמר: וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וגו' (ויקרא ה יז-יח), ובמי שבא לידו ספק איסור ולא ידע אם עבר עליו הכתוב מדבר (רש"י על התורה שם). ומכיון שנאמר כאן: מכל מצות ה', ונאמר בחטאת קבועה: מִכָּל מִצְוֹת ה' (ויקרא ד ב), אנו למדים בגזרה שוה שאין חובת אשם תלוי אלא על דבר שחייבים על ודאו חטאת קבועה, פרט לחטאים שחייבים עליהם קרבן עולה ויורד, שאין חייבים על ספקם אשם תלוי (כריתות כב ב; רמב"ם שגגות פי"א ה"ה).

לאשם תלוי מקריבים איל בן שתי שנים, ככל איל האמור בתורה (תורת כהנים ויקרא דבורא דחובה פרשה ה סוף פרק כ; זבחים עז א ורש"י ד"ה אימרי; רמב"ם פסולי המוקדשין פ"ד הכ"ב לפי הגירסא בדפוס ויניציא שי"א). ולפי גירסת הכסף משנה ברמב"ם, שהיא הגירסא שברמב"ם שלפנינו, בין גדול ובין קטן כשר לאשם תלוי. ושויו חייב להיות לא פחות משתי סלעים, שנאמר בו: "בְּעֶרְכְּךָ", ונאמר באשם מעילות בְּעֶרְכְּךָ" (ויקרא ה טו), ובאשם מעילות כתוב (שם): כֶּסֶף שְׁקָלִים (כריתות שם; רמב"ם שם). ואף על פי שהחטאת שאדם מביא על חטא ודאי אינה צריכה להיות שוה כסף שקלים, אין אומרים לא יהא ספקו חמור מודאו (כריתות שם), לפי שהחוטא בודאי ישים לבו לשוב בתשובה, אבל מי שמסופק אם חטא לא ישים על לבו להתחרט ולשוב, ולכן החמירה בו התורה יותר (תלמידי רבנו יונה ברכות פ"א, ועי' רמב"ן ויקרא ה טו).

כפרתו. אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה (ברייתא כריתות כה ב), שהרי אם נודע לו אחר כך שחטא בודאי, מביא חטאת (רש"י שם); אלא הוא מכפר על הספק' ותולה לו עד שיוודע לו בודאי שחטא בשגגה, ולפיכך הוא נקרא אשם תלוי (רמב"ם שגגות פ"ח ה"א). נודע לו שחטא, מביא חטאת, שנאמר: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא (ויקרא ד כח) - מכל מקום (כריתות כו ב), אפילו אם הביא כבר אשם תלוי (פירוש רבנו גרשום מאור הגולה שם). ואין אשם תלוי בא אלא להגן עליו מן היסורים עד שיביא חטאתו, שהתורה חסה על גופם של ישראל (שם וכה א).

חייבי אשם תלוי שעבר עליהם יום הכפורים פטורים מלהביא אשמם (משנה כריתות כה א; רמב"ם שגגות פ"ג ה"ט), שנאמר: מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ (ויקרא טז ל) - חטא שאין מכיר בו אלא המקום, יום הכפורים מכפר (גמרא שם ב; רמב"ם שם), והחייב אשם תלוי הרי לא נודע לו שחטא, ואין מכיר בחטא אלא ה' (רש"י שם).

9 צפיות