פרשת צו



וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה. (ז, כו)


בערך דם (אנצ"ת כרך ז עמ' תכה) תמצאו ששיעור הדם שענושים עליו כרת הוא כזית (כ- 20 סמ"ק), אלא שבמקום אחד (יבמות קיד, ריש ע"ב) כתוב שהשיעור הוא רביעית (86 סמ"ק, יותר מפי 4).

בשו"ת בנין-ציון סי' מט נידונה שאלתו של חולה מסוכן שהרופאים קבעו שעליו לשתות בכל יום דם בהמה. כדי להצילו מאיסור כרת, רצה הר"י עטלינגר לקבוע שישתה פחות פחות מכשיעור, אך הוא נבוך באשר לקביעת השיעור, אם הוא רביעית או כזית. יש שרצו לחלק בין דם צלול לבין דם קרוש, אבל הוא דוחה חילוק זה.

ליישוב "הסתירה" נשתמש בספר אחר שיצא לאור מבין כותלי "יד הרב הרצוג" (מו"ל האנצ"ת) - תלמוד בבלי עם שינויי נוסחאות. שם (מס' יבמות) נמצא שעל אף שבדפוס וילנא שלנו נדפס "אבל דם דעד דאיכא רביעית" (וכך בדפוסי שונצינו וונציא ששימשו מקור לדפוס וילנא), בכתבי היד (כולם - 6 במספר) נכתב: "עד דאיכא כזית". כך מופיע גם בבית-הבחירה של המאירי, ספר מהראשונים שטרם נתגלה בימי הר"י עטלינגר.

אז סליחה מכל הפלפלנים שנטלנו מהם מרגלית יקרה של תירוצים וחילוקים אפשריים, העיקר שניתן להוציא את האמת לאור באמצעות חקר הגירסאות.