פרשת קדושים

לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. (יט יג)



בל תלין


בל תלין. איסור הלנת שכר עבודתו של פועל.

הפרקים: א. שכיר לזמן; ב. קבלן; ג. שכירות חפצים; ד. במקרים שאין עוברים; ה. בנכרי וגר

כרך ג עמודים של-שלה


האם יש איסור הלנת שכר בשכיורת דירה?

האם אפשר להתנות עם הפועל מראש שלא ישלם לו בזמנו?

האיסור. מצות עשה לשלם שכר מלאכתו של פועל בזמנו, שנאמר (דברים כד טו): בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ (רמב"ם שכירות פי"א ה"א; טור ושולחן ערוך חושן משפט שלט א), ו"ביומו" פירושו בזמנו (ב"ח שם). ואם איחרו לאחר זמנו, ביטל את מצות העשה ועבר בלא תעשה, שנאמר (דברים שם): וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, ונאמר לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר.

זמנו. איזהו זמנו? שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום (ספרי דברים שם; משנה בבא מציעא קי ב; רמב"ם שם ה"ב; טוש"ע שם ג). הטעם: הפסוק "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר" אינו מדבר אלא בשכיר יום, שהרי שכיר לילה חייב לעבוד כל הלילה עד הבוקר, ולא נתחייבו הבעלים בתשלום השכירות עד שהגיע הבוקר, ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. והפסוק "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" אינו מדבר אלא בשכיר לילה, שהרי שכיר יום חייב לעבוד כל היום עד הלילה, וקודם הלילה אין כל חיוב על הבעלים לשלם לו (ברייתא וגמרא שם). ונתנה התורה לבעלים זמן של עונה אחת, יום או לילה, כדי שבמשך זמן זה יוכלו להשתדל ולחפש כסף לשלם (רש"י על התורה ויקרא כאן; לבוש סי' שלט; סמ"ע שם ס"ק ה).