פרשת תזריע

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. (יב ב)


ע"פ ערך יולדת באנציקלופדיה התלמודית

יולדת

יולדת. אשה בשעת לידה - של ולד או של נפל - ולאחריה, לגבי טומאתה וטהרתה ולגבי דינה כחולה.

הפרקים: א. היולדת והולד; ב. הלידה; ג. טומאתה ואיסורה; ד. זמן טומאתה וטהרתה; ה. טומאת זבה ונדה; ו. טהרתה; ז. קרבנה; ח. בתורת חולה

כרך כב טורים רצז-שסב


עד כמה זמן אחרי לידה נחשבת היולדת כחולה שיש בה סכנה?

האם ומתי יולדת מברכת ברכת "הגומל"?

היולדת בתורת חולה. היולדת כשכורעת ללדת, הרי היא בסכנת נפשות (רמב"ם שבת פ"ב הי"א; טור ושולחן ערוך אורח חיים של א), ומחללים עליה את השבת (משנה שבת קכח ב; רמב"ם שם; טוש"ע שם), לכל מה שצריכה (טוש"ע שם) - קוראים לה מילדת ממקום למקום (משנה ורש"י שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), ואפילו מחוץ לתחום (פירוש המשנה לרמב"ם שם); ומילדים אותה; ואם היתה צריכה נר, מדליקים נר (משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), ואפילו אם היתה עיורת (גמרא שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), מפני שדעתה מתיישבת עליה בנר, אף על פי שאינה רואה (גמ' שם; רמב"ם שם), שאומרת אם אצטרך איזה דבר יראו אחרים ויביאו לי (גמ' שם). ואם לא תתיישב דעתה שעושים יפה מה שהיא צריכה, הרי היא מסתכנת על ידי פחדה (תוס' ורמב"ן ומאירי שם).

נהרדעי אמרו שלושה שיעורים ביולדת:

(א) עד שלושה ימים מחללים עליה את השבת, בין שאמרה צריכה אני בין שאמרה איני צריכה.

(ב) משלושה עד שבעה - אמרה צריכה אני, מחללים עליה את השבת; אמרה איני צריכה, אין מחללים עליה את השבת.